De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 072

 Psaumes, 72 (Hébreu)

 א לִ שְׁ לֹמֹה: אֱלֹהִ ים--מִ שְׁ פּ ָ טֶ יךָ , לְ מֶ לֶ ךְ תּ ֵ ן; וְ צִ דְ קָ תְ ךָ לְ בֶ ן-מֶ לֶ ךְ . ב יָדִ ין עַ מּ ְ ךָ ּ בְ צֶ דֶ ק; וַעֲ נִ יֶיךָ בְ מִ שְׁ פּ ָ ט. ג יִ שְׂ אוּ הָ רִ ים שָׁ לוֹ ם לָ עָ ם; וּ גְ בָ עוֹ ת, בִּ צְ דָ קָ ה. ּ יִ שְׁ פּ ֹט, עֲ נִ יֵי-עָ ם--יוֹ שִׁ יעַ , לִ בְ נֵי אֶ בְ יוֹ ן; וִ ידַ כּ ֵ א עוֹ שֵׁ ק. ה יִ ירָ אוּ ךָ עִ ם-שָׁ מֶ שׁ ; ד וְ לִ פְ נֵי יָרֵ חַ , דּ וֹ ר דּ וֹ רִ ים. ו יֵרֵ ד, כְּ מָ טָ ר עַ ל-גּ ֵז; כִּ רְ בִ יבִ ים, זַרְ זִ יף אָ רֶ ץ. ּ וְ יֵרְ דּ ְ , מִ יָם עַ ד-יָם; ז יִ פְ רַ ח-בְּ יָמָ יו צַ דּ ִ יק; וְ רֹב שָׁ לוֹ ם, עַ ד-בְּ לִ י יָרֵ חַ . ח ּ לְ פָ נָיו, יִ כְ רְ עוּ צִ יִ ים; וְ אֹיְ בָ יו, עָ פָ ר יְ לַ חֵ כוּ . י מַ לְ כֵ י וּ מִ נָּהָ ר, עַ ד-אַ פְ סֵ י-אָ רֶ ץ. ט ּ תַ רְ שִׁ ישׁ וְ אִ יִ ים, מִ נְ חָ ה יָשִׁ יבוּ ;מַ לְ כֵ י שְׁ בָ א וּ סְ בָ א, אֶ שְׁ כּ ָ ר יַקְ רִ יבוּ . יא וְ יִ שְׁ תּ ַ חֲ ווּ - לוֹ כָ ל-מְ לָ כִ ים; כּ ָ ל-גּ וֹ יִ ם יַעַ בְ דוּ הוּ . יב כִּ י-יַצִּ יל, אֶ בְ יוֹ ן מְ שַׁ וּ ֵעַ ; וְ עָ נִ י, וְ אֵ ין-עֹזֵר לוֹ . יג יָחֹס, עַ ל-דּ ַ ל וְ אֶ בְ יוֹ ן; וְ נַפְ שׁ וֹ ת אֶ בְ יוֹ נִ ים יוֹ שִׁ יעַ . יד מִ תּ וֹ ךְ וּ מֵ חָ מָ ס, יִ גְ אַ ל נַפְ שָׁ ם; וְ יֵיקַ ר דּ ָ מָ ם בְּ עֵ ינָיו. טו וִ יחִ י-- וְ יִ תּ ֶ ן-לוֹ , מִ זְּ הַ ב שְׁ בָ א:וְ יִ תְ פּ ַ לּ ֵ ל בּ ַ עֲ דוֹ ּ תָ מִ יד; כּ ָ ל-הַ יוֹ ם, יְ בָ רְ כֶ נְ הוּ . טז יְ הִ י פִ סּ ַ ת-בּ ַ ר, בּ ָ אָ רֶ ץ-- בְּ רֹאשׁ הָ רִ ים:יִ רְ עַ שׁ כּ ַ לְּ בָ נוֹ ן פּ ִ רְ יוֹ ; וְ יָצִ יצוּ מֵ עִ יר, כְּ עֵ שֶׂ ב הָ אָ רֶ ץ. יז יְ הִ י שְׁ מוֹ , לְ עוֹ לָ ם-- לִ פְ נֵי- שֶׁ מֶ שׁ , ינין (יִ נּ וֹ ן) שְׁ מוֹ :וְ יִ תְ בּ ָ רְ כוּ בוֹ ; כּ ָ ל-גּ וֹ יִ ם יְ אַ שּ ְׁ רוּ הוּ . יח בּ ָ רוּ ךְ , יְ הוָה אֱ לֹהִ ים--אֱ לֹהֵ י יִ שְׂ רָ אֵ ל: עֹשֵׂ ה נִ פְ לָ אוֹ ת לְ בַ דּ וֹ . יט וּ בָ רוּ ךְ , שֵׁ ם כְּ בוֹ דוֹ -- לְ עוֹ לָ ם:וְ יִ מּ ָ לֵ א כְ בוֹ דוֹ , אֶ ת-כּ ֹל הָ אָ רֶ ץ-- אָ מֵ ן וְ אָ מֵ ן. כ כּ ָ לּ וּ תְ פִ לּ וֹ ת-- דּ ָ וִ ד, בּ ֶ ן-יִ שָׁ י.

Psaumes, 72 (Français) 

1 De Salomon. O Dieu, inspire au Roi tes sentences équitables, ta justice au fils du Roi. 2 Qu’il juge ton peuple avec droiture, et tes pauvres avec loyauté! 3 Que les montagnes soient fécondes en paix pour le peuple, ainsi que les collines par l’action de la justice! 4 Qu’il fasse droit aux pauvres du peuple, qu’il prête son assistance aux fils de l’indigent, et accable celui qui use de violence! 5 Puisse-t-on te vénérer tant que brillera le soleil, tant que luira la lune, d’âge en âge! 6 Qu’il soit comme la pluie, arrosant la prairie nouvellement fauchée, comme les ondées humectant la terre! 7 Que, sous son règne, le juste soit florissant, et la paix abondante jusqu’à extinction de la lune! 8 Que sa domination s’étende d’une mer à l’autre, du Fleuve jusqu’aux extrémités de la terre! 9 Que devant lui les habitants du désert ploient le genou, et que ses ennemis lèchent la poussière! 10 Que les rois de Tarsis et des îles apportent des offrandes, que les rois de Cheba et de Seba présentent des cadeaux! 11 Que tous les rois, enfin, lui rendent hommage, que tous les peuples deviennent ses tributaires! 12 Car il délivre l’indigent qui implore, le pauvre qui n’a de secours à attendre de personne. 13 Il prend compassion de l’humble et du malheureux, et protège la vie des faibles. 14 Il délivre leur personne de l’oppression et de la violence, et leur sang est d’un haut prix à ses yeux. 15 Ainsi, ils vivront et lui offriront de l’or de Cheba; sans cesse ils prieront en sa faveur, tout le temps, ils le béniront: 16 "Qu’il y ait profusion de blé dans le pays, jusque sur la cime des montagnes; que ses moissons frémissent comme le Liban; que les villes voient croître leurs habitants comme l’herbe des champs! 17 Que son nom vive éternellement! Que sa renommée grandisse à la face du soleil! Que l’on se souhaite d’être heureux comme lui; que tous les peuples proclament sa félicité!" 18 Loué soit le Seigneur Dieu, le Dieu d’Israël, qui seul accomplit des merveilles! 19 Loué soit à jamais son nom glorieux! Que toute la terre soit remplie de sa majesté! Amen et Amen! 20 Ici se terminent les prières de David, fils de Jessé.

demain

 "Le petit fragment du ciel qui se découpait à travers la porte avait imperceptiblement blanchi. Mes chevilles ont senti la fraîcheur de l'aube. Demain a commencé pour de bon, ai-je murmuré. En réalité, demain commence à minuit, zéro heure, mais j'avais toujours l'impression qu'hier durait jusqu'à l'aube. Et lorsque le jour se levait, c'en était fini. Avec le lever du jour, demain arrivait sans fioriture, ni plus, ni moins, net."

KAWAKAMI Hiromi, les dix amours de Nishino, ch. la tour d'Osaka

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 071

 Psaumes, 71 (Hébreu) 

א בְּ ךָ -יְ הוָה חָ סִ יתִ י; אַ ל-אֵ בוֹ שָׁ ה לְ עוֹ לָ ם. ב בְּ צִ דְ קָ תְ ךָ , תּ ַ צּ ִ ילֵ נִ י וּ תְ פַ לְּ טֵ נִ י; הַ טּ ֵ ה-אֵ לַ י אָ זְ נְ ךָ , וְ הוֹ שִׁ יעֵ נִ י. ג הֱ יֵה לִ י, לְ צוּ ר מָ עוֹ ן לָ בוֹ א-- תּ ָ מִ יד, צִ וִּ יתָ ּ אֱלֹהַ י--פּ ַ לְּ טֵ נִ י, מִ יַד רָ שָׁ ע; מִ כּ ַ ף מְ עַ וּ ֵל לְ הוֹ שִׁ יעֵ נִ י:כִּ י-סַ לְ עִ י וּ מְ צוּ דָ תִ י אָ תּ ָ ה. ד וְ חוֹ מֵ ץ. ה כִּ י-אַ תּ ָ ה תִ קְ וָתִ י; אֲ דֹנָי יְ הוִ ה, מִ בְ טַ חִ י מִ נְּ עוּ רָ י. ו עָ לֶ יךָ , נִ סְ מַ כְ תּ ִ י מִ בּ ֶ טֶ ן--מִ מּ ְ עֵ י אִ מּ ִ י, אַ תּ ָ ה גוֹ זִ י; בְּ ךָ תְ הִ לּ ָ תִ י תָ מִ יד. ז כְּ מוֹ פֵ ת, הָ יִ יתִ י לְ רַ בִּ ים; ּ יִ מּ ָ לֵ א פִ י, תּ ְ הִ לּ ָ תֶ ךָ ; כּ ָ ל-הַ יוֹ ם, תּ ִ פְ אַ רְ תּ ֶ ךָ . ט אַ ל-תּ ַ שְׁ לִ יכֵ נִ י, וְ אַ תּ ָ ה, מַ חֲ סִ י-עֹז. ח לְ עֵ ת זִ קְ נָה; כִּ כְ לוֹ ת כּ ֹחִ י, אַ ל-תּ ַ עַ זְ בֵ נִ י. י כִּ י-אָ מְ רוּ אוֹ יְ בַ י לִ י; וְ שׁ ֹמְ רֵ י נַפְ שִׁ י, נוֹ עֲ צוּ יַחְ דּ ָ ו. יא לֵ אמֹר, אֱ לֹהִ ים עֲ זָבוֹ ; רִ דְ פוּ וְ תִ פְ שׂ וּ הוּ , כִּ י-אֵ ין מַ צּ ִ יל. יב אֱלֹהִ ים, אַ ל-תּ ִ רְ חַ ק מִ מּ ֶ נִּ י; אֱלֹהַ י, לְ עֶ זְ רָ תִ י חישה (חוּ שָׁ ה). יג יֵבֹשׁ וּ יִ כְ לוּ , שׂ ֹטְ נֵי נַפְ שִׁ י: יַעֲ טוּ חֶ רְ פּ ָ ה, וּ כְ לִ מּ ָ ה--מְ בַ קְ שֵׁ י, רָ עָ תִ י. יד וַאֲ נִ י, תּ ָ מִ יד אֲ יַחֵ ל; ּ פּ ִ י, יְ סַ פּ ֵ ר צִ דְ קָ תֶ ךָ --כּ ָ ל-הַ יוֹ ם תּ ְ שׁוּ עָ תֶ ךָ : כִּ י לֹא וְ הוֹ סַ פְ תּ ִ י, עַ ל-כּ ָ ל-תּ ְ הִ לּ ָ תֶ ךָ . טו יָדַ עְ תּ ִ י סְ פֹרוֹ ת. טז אָ בוֹ א--בִּ גְ בֻ רוֹ ת, אֲ דֹנָי יְ הוִ ה; אַ זְ כִּ יר צִ דְ קָ תְ ךָ לְ בַ דּ ֶ ךָ . יז אֱלֹהִ ים, לִ מּ ַ דְ תּ ַ נִ י מִ נְּ עוּ רָ י; וְ עַ ד-הֵ נָּה, אַ גִּ יד נִ פְ לְ אוֹ תֶ יךָ . יח וְ גַם עַ ד-זִ קְ נָה, וְ שֵׂ יבָ ה-- אֱלֹהִ ים אַ ל-תּ ַ עַ זְ בֵ נִ י:עַ ד-אַ גִּ יד זְ רוֹ עֲ ךָ לְ דוֹ ר; לְ כָ ל-יָבוֹ א, גְּ בוּ רָ תֶ ךָ . יט וְ צִ דְ קָ תְ ךָ אֱלֹהִ ים, עַ ד-מָ רוֹ ם:אֲ שֶׁ ר-עָ שִׂ יתָ גְ דֹלוֹ ת; אֱלֹהִ ים, מִ י כָ מוֹ ךָ . ּ אֲ שֶׁ ר הראיתנו (הִ רְ אִ יתַ נִ י), צָ רוֹ ת רַ בּ וֹ ת-- וְ רָ עוֹ ת:תּ ָ שׁ וּ ב תחינו (תּ ְ חַ יֵנִ י); כ וּ מִ תּ ְ הֹמוֹ ת הָ אָ רֶ ץ, תּ ָ שׁ וּ ב תּ ַ עֲ לֵ נִ י. כא תּ ֶ רֶ ב גְּ דֻ לּ ָ תִ י; וְ תִ סּ ֹב תּ ְ נַחֲ מֵ נִ י. כב גַּם-אֲ נִ י, אוֹ דְ ךָ בִ כְ לִ י-נֶבֶ ל-- אֲ מִ תּ ְ ךָ אֱלֹהָ י:אֲ זַמּ ְ רָ ה לְ ךָ בְ כִ נּ וֹ ר-- קְ דוֹ שׁ , יִ שְׂ רָ אֵ ל. כג תּ ְ רַ נֵּנָּה שְׂ פָ תַ י, כִּ י אֲ זַמּ ְ רָ ה-לּ ָ ךְ ; וְ נַפְ שִׁ י, אֲ שֶׁ ר פּ ָ דִ יתָ . כד גַּם-לְ שׁ וֹ נִ י-- כּ ָ ל- ּהַ יוֹ ם, תּ ֶ הְ גֶּה צִ דְ קָ תֶ ךָ :כִּ י-בֹשׁ וּ כִ י-חָ פְ רוּ , מְ בַ קְ שֵׁ י רָ עָ תִ י

Psaumes, 71 (Français) 

1 En toi, Seigneur, je m’abrite! Puissé-je n’être jamais déçu! 2 Dans ta justice, sauve-moi, retire-moi du danger; incline vers moi ton oreille, et viens à mon secours. 3 Sois pour moi un rocher tutélaire, toujours accessible; fais-toi une loi de me prêter assistance, car tu es bien mon rocher et ma citadelle. 4 Mon Dieu, délivre-moi de la main du méchant, de la poigne de l’homme inique et violent. 5 Car tu es mon espoir, Seigneur Dieu, ma sauvegarde depuis ma jeunesse. 6 Sur toi je m’appuie depuis mon enfance; c’est toi qui m’as tiré des entrailles de ma mère: tu es l’objet constant de mes louanges. 7 Pour beaucoup, j’ai l’air d’un insigne prodige; mais toi, tu es mon solide abri. 8 J’ai la bouche pleine de louanges; sans cesse je prône ta gloire. 9 Ne me rejette pas au temps de ma vieillesse; alors que ma vigueur est épuisée, ne m’abandonne point. 10 Car mes ennemis s’entretiennent de moi, ceux qui guettent ma vie se concertent ensemble. 11 Ils disent: "Dieu l’a délaissé, courez-lui sus, empoignez-le, car il n’est personne pour le sauver!" 12 O Dieu, ne te tiens pas éloigné de moi; mon Dieu, hâte-toi de me venir en aide. 13 Qu’ils soient confondus, réduits à néant, ceux qui me vouent leur haine; qu’ils soient enveloppés de honte et d’ignominie, ceux qui cherchent mon malheur! 14 Pour moi, je serai toujours plein d’espoir, et j’ajouterai encore à toutes tes louanges. 15 Ma bouche proclamera ton équité, tout le temps, ta protection; car je suis impuissant à tout énumérer. 16 Je me présenterai avec tes hauts faits, ô Seigneur Dieu, je célébrerai ta justice à toi seul. 17 O Dieu, tu m’as appris à les connaître dès ma jeunesse, et jusqu’à ce jour, j’annonce tes merveilles. 18 Aussi, jusque dans ma vieillesse et sous les cheveux blancs, tu ne m’abandonneras pas, ô Dieu, pour que je puisse révéler ta force à ma génération, ta puissance à toute la postérité. 19 Ta justice, ô Dieu, atteint, en effet, jusqu’au ciel: tu accomplis de grandes choses: ô Dieu, qui est comme toi? 20 Toi qui m’as fait voir des épreuves nombreuses et cruelles, à nouveau tu me rendras la vie, à nouveau tu me feras remonter du fond des abîmes. 21 Tu accroîtras ma grandeur, et tu te retourneras vers moi pour me consoler. 22 En retour, moi, je te louerai au son du luth, pour ta bonté fidèle, ô mon Dieu; je te chanterai avec la harpe, ô Saint d’Israël! 23 Mes lèvres entonneront des cantiques, lorsque je voudrai te célébrer, ainsi que mon âme qui te doit sa délivrance. 24 Oui, ma langue proclamera ta justice tout le long du jour, car ils auront été confondus, couverts de honte, ceux qui voulaient mon malheur.

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 070

 Psaumes, 70 (Hébreu)

 א לַ מְ נַצּ ֵ חַ , לְ דָ וִ ד לְ הַ זְ כִּ יר. ב אֱלֹהִ ים לְ הַ צּ ִ ילֵ נִ י; יְ הוָה, לְ עֶ זְ רָ תִ י חוּ שָׁ ה. ג יֵבֹשׁ וּ וְ יַחְ פּ ְ רוּ , מְ בַ קְ שֵׁ י נַפְ שִׁ י: יִ סּ ֹגוּ אָ חוֹ ר, וְ יִ כּ ָ לְ מוּ ; חֲ פֵ צֵ י, רָ עָ תִ י. ד יָשׁ וּ בוּ , עַ ל-עֵ קֶ ב בּ ָ שְׁ תּ ָ ם-- הָ אֹמְ רִ ים, הֶ אָ ח הֶ אָ ח. ה יָשִׂ ישׂוּ וְ יִ שְׂ מְ חוּ , בְּ ךָ -- כּ ָ ל-מְ בַ קְ שֶׁ יךָ :וְ יֹ אמְ רוּ תָ מִ יד, יִ גְ דּ ַ ל אֱלֹהִ ים-- אֹהֲ בֵ י, יְ שׁוּ עָ תֶ ךָ . ו וַאֲ נִ י, עָ נִ י וְ אֶ בְ יוֹ ן-- אֱלֹהִ ים חוּ שָׁ ה- לִּ י:עֶ זְ רִ י וּ מְ פַ לְ טִ י אַ תּ ָ ה; יְ הוָה, אַ ל-תּ ְ אַ חַ ר

Psaumes, 70 (Français) 

1 Au chef des chantres. De David. Pour la Commémoration. 2 [Consens], ô Dieu, à me sauver; Eternel, hâte-toi de me porter secours. 3 Qu’ils soient confondus et couverts de honte, ceux qui attentent à ma vie: qu’ils lâchent pied et reculent, en rougissant, ceux qui souhaitent mon malheur! 4 Qu’ils s’en retournent, punis par leur honte, ceux qui disent de moi: "Ha! Ha!" 5 Mais qu’ils jubilent et se réjouissent en toi, tous ceux qui te recherchent! Qu’ils disent constamment: "Dieu est grand", ceux qui aiment ta protection! 6 Quant à moi, pauvre et malheureux, ô Dieu, hâte-toi en ma faveur; tu es mon aide et ma sauvegarde: Eternel, n’attends pas trop longtemps.

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 069

 Psaumes, 69 (Hébreu) 

א לַ מְ נַצּ ֵ חַ עַ ל-שׁ וֹ שַׁ נִּ ים לְ דָ וִ ד. ב הוֹ שִׁ יעֵ נִ י אֱלֹהִ ים-- כִּ י בָ אוּ מַ יִ ם עַ ד-נָפֶ שׁ . ג טָ בַ עְ תּ ִ י, בִּ יוֵן מְ צוּ לָ ה-- וְ אֵ ין מָ עֳ מָ ד;בּ ָ אתִ י בְ מַ עֲ מַ קֵּ י-מַ יִ ם, וְ שִׁ בּ ֹלֶ ת שְׁ טָ פָ תְ נִ י. ד יָגַעְ תִּ י בְ קָ רְ אִ י, נִ חַ ר גְּ רוֹ נִ י: כּ ָ לוּ עֵ ינַי--מְ יַחֵ ל, לֵ אלֹהָ י. ה רַ בּ וּ , מִ שּ ַׂ עֲ רוֹ ת רֹאשִׁ י- - שׂ ֹנְ אַ י חִ נָּם:עָ צְ מוּ מַ צְ מִ יתַ י, אֹיְ בַ י שֶׁ קֶ ר-- אֲ שֶׁ ר לֹא-גָזַלְ תּ ִ י, אָ ז אָ שִׁ יב. ו אֱלֹהִ ים--אַ תּ ָ ה יָדַ עְ תּ ָ , לְ אִ וּ ַלְ תּ ִ י; וְ אַ שְׁ מוֹ תַ י, מִ מּ ְ ךָ לֹא-נִ כְ חָ דוּ . ז אַ ל-יֵבֹשׁ וּ בִ י, קֹוֶיךָ -- אֲ דֹנָי יְ הוִ ה, צְ בָ אוֹ ת:אַ ל-יִ כּ ָ לְ מוּ בִ י מְ בַ קְ שֶׁ יךָ -- אֱלֹהֵ י, יִ שְׂ רָ אֵ ל. ח כִּ י- עָ לֶ יךָ , נָשָׂ אתִ י חֶ רְ פּ ָ ה; כִּ סְּ תָ ה כְ לִ מּ ָ ה פָ נָי. ט מוּ זָר, הָ יִ יתִ י לְ אֶ חָ י; וְ נָכְ רִ י, לִ בְ נֵי אִ מִּ י. י כִּ י-קִ נְ אַ ת בּ ֵ יתְ ךָ אֲ כָ לָ תְ נִ י; וְ חֶ רְ פּ וֹ ת חוֹ רְ פֶ יךָ , נָפְ לוּ עָ לָ י. יא וָאֶ בְ כּ ֶ ה בַ צּ וֹ ם נַפְ שִׁ י; וַתְּ הִ י לַ חֲ רָ פוֹ ת לִ י. יב וָאֶ תְּ נָה לְ בוּ שִׁ י שָׂ ק; וָאֱהִ י לָ הֶ ם לְ מָ שָׁ ל. יג יָשִׂ יחוּ בִ י, יֹ שְׁ בֵ י שָׁ עַ ר; וּ נְ גִ ינוֹ ת, שׁ וֹ תֵ י שֵׁ כָ ר. יד וַאֲ נִ י תְ פִ לּ ָ תִ י-לְ ךָ יְ הוָה, עֵ ת רָ צוֹ ן-- אֱלֹהִ ים בְּ רָ ב-חַ סְ דּ ֶ ךָ ;עֲ נֵנִ י, בּ ֶ אֱמֶ ת יִ שְׁ עֶ ךָ . טו הַ צּ ִ ילֵ נִ י מִ טּ ִ יט, וְ אַ ל-אֶ טְ בּ ָ עָ ה; אִ נָּצְ לָ ה מִ שּ ׂ ֹנְ אַ י, וּ מִ מּ ַ עֲ מַ קֵּ י מָ יִ ם. טז אַ ל-תּ ִ שְׁ טְ פֵ נִ י, שִׁ בּ ֹלֶ ת מַ יִ ם-- וְ אַ ל-תּ ִ בְ לָ עֵ נִ י מְ צוּ לָ ה;וְ אַ ל-תּ ֶ אְ טַ ר-עָ לַ י בְּ אֵ ר פּ ִ יהָ . יז עֲ נֵנִ י יְ הוָה, כִּ י-טוֹ ב חַ סְ דּ ֶ ךָ ; כְּ רֹב רַ חֲ מֶ יךָ , פּ ְ נֵה אֵ לָ י. יח וְ אַ ל-תּ ַ סְ תּ ֵ ר פּ ָ נֶיךָ , מֵ עַ בְ דּ ֶ ךָ : כִּ י-צַ ר-לִ י, מַ הֵ ר עֲ נֵנִ י. יט קָ רְ בָ ה אֶ ל-נַפְ שִׁ י גְ אָ לָ הּ ; לְ מַ עַ ן אֹיְ בַ י פּ ְ דֵ נִ י. כ אַ תּ ָ ה יָדַ עְ תּ ָ --חֶ רְ פּ ָ תִ י וּ בָ שְׁ תּ ִ י, וּ כְ לִ מּ ָ תִ י; נֶגְ דּ ְ ךָ , כּ ָ ל-צוֹ רְ רָ י. כא חֶ רְ פּ ָ ה, שָׁ בְ רָ ה לִ בִּ י-- וָאָ נוּ שָׁ ה:וָאֲ קַ וּ ֶה לָ נוּ ד ּוַיִ תּ ְ נוּ בְּ בָ רוּ תִ י רֹאשׁ ; וְ לִ צְ מָ אִ י, יַשְׁ קוּ נִ י וָאַ יִ ן; וְ לַ מְ נַחֲ מִ ים, וְ לֹא מָ צָ אתִ י. כב חֹמֶ ץ. כג יְ הִ י-שֻׁ לְ חָ נָם לִ פְ נֵיהֶ ם לְ פָ ח; וְ לִ שְׁ לוֹ מִ ים לְ מוֹ קֵ שׁ. כד תּ ֶ חְ שַׁ כְ נָה עֵ ינֵיהֶ ם, מֵ רְ אוֹ ת; וּ מָ תְ נֵיהֶ ם, תּ ָ מִ יד הַ מְ עַ ד. כה שְׁ פָ ךְ -עֲ לֵ יהֶ ם זַעְ מֶ ךָ ; וַחֲ רוֹ ן אַ פּ ְ ךָ , יַשּ ִׂ יגֵם. כו תּ ְ הִ י-טִ ירָ תָ ם נְ שַׁ מּ ָ ה; בְּ אָ הֳ לֵ יהֶ ם, אַ ל-יְ הִ י יֹ שֵׁ ב. כז כִּ י-אַ תּ ָ ה אֲ שֶׁ ר- הִ כִּ יתָ רָ דָ פוּ ; וְ אֶ ל-מַ כְ אוֹ ב חֲ לָ לֶ יךָ יְ סַ פּ ֵ רוּ . כח תְּ נָה-עָ וֹ ן, עַ ל-עֲ וֹ נָם; וְ אַ ל-יָבֹאוּ , ּ יִ מּ ָ חוּ , מִ סּ ֵ פֶ ר חַ יִ ים; וְ עִ ם צַ דִּ יקִ ים, אַ ל-יִ כּ ָ תֵ בוּ . ל וַאֲ נִ י, עָ נִ י וְ כוֹ אֵ ב; בְּ צִ דְ קָ תֶ ךָ . כט יְ שׁ וּ עָ תְ ךָ אֱלֹהִ ים תּ ְ שַׂ גְּ בֵ נִ י. לא אֲ הַ לְ לָ ה שֵׁ ם-אֱלֹהִ ים בְּ שִׁ יר; וַאֲ גַדּ ְ לֶ נּ וּ בְ תוֹ דָ ה. לב וְ תִ יטַ ב לַ יהוָה, מִ שּ ׁ וֹ ר פּ ָ ר; מַ קְ רִ ן מַ פְ רִ יס. לג רָ אוּ עֲ נָוִ ים יִ שְׂ מָ חוּ ; דּ ֹרְ שֵׁ י אֱלֹהִ ים, וִ יחִ י לְ בַ בְ כֶ ם. לד כִּ י-שׁ ֹמֵ עַ אֶ ל-אֶ בְ יוֹ נִ ים יְ הוָה; וְ אֶ ת-אֲ סִ ירָ יו, לֹא בָ זָה. ּ כִּ י אֱלֹהִ ים, יוֹ שִׁ יעַ צִ יוֹ ן, לה יְ הַ לְ לוּ הוּ , שָׁ מַ יִ ם וָאָ רֶ ץ; יַמּ ִ ים, וְ כָ ל-רֹמֵ שׂ בּ ָ ם. לו וְ יִ בְ נֶה, עָ רֵ י יְ הוּ דָ ה; וְ יָשְׁ בוּ שָׁ ם, וִ ירֵ שׁ וּ הָ . לז וְ זֶרַ ע עֲ בָ דָ יו, יִ נְ חָ לוּ הָ ; וְ אֹהֲ בֵ י שְׁ מוֹ , יִ שְׁ כְּ נוּ -בָ ה

Psaumes, 69 (Français) 

1 Au chef des chantres. Sur les Chochanim. De David. 2 Viens à mon secours, ô Dieu, car les flots m’ont atteint, menaçant mes jours. 3 Je suis plongé dans la vase d’un gouffre; pas un pouce de terrain pour y poser le pied! Je suis descendu dans des eaux profondes, et les vagues me submergent. 4 Je suis exténué à force de crier, ma gorge est enflammée, mes yeux sont éteints à force d’attendre l’aide de mon Dieu. 5 Plus nombreux que les cheveux de ma tête sont ceux qui me haïssent pour rien; puissants sont mes oppresseurs, qui me poursuivent de leur haine gratuite. Si je les avais lésés, déjà je leur aurais fait réparation. 6 O Dieu, tu serais instruit de ma folie, mes crimes ne te resteraient point cachés. 7 Qu’ils n’aient pas à rougir à cause de moi, ceux qui espèrent en toi, Seigneur, Eternel-Cebaot! Qu’ils ne soient pas couverts de confusion à mon sujet, ceux qui te recherchent, Dieu d’Israël! 8 Car c’est pour toi que je supporte les insultes, que la honte couvre mon visage. 9 Je suis devenu un étranger pour mes frères, un inconnu pour les fils de ma mère, 10 parce que le zèle pour ta maison me dévore, et que les insultes de tes blasphémateurs retombent sur moi. 11 Je pleure tout en m’imposant le jeûne, et ceci même a tourné à opprobre pour moi. 12 J’ai endossé comme vêtement un cilice, et suis devenu pour eux un sujet de sarcasme. 13 Ceux qui sont assis aux portes déblatèrent contre moi, les buveurs de liqueurs fortes me chansonnent. 14 Toutefois, ma prière s’élève vers toi, Eternel, au moment propice; ô Dieu, dans ta bonté infinie, exauce-moi, en m’accordant ton aide fidèle. 15 Retire-moi du bourbier, pour que je n’y sombre pas; puissé-je être sauvé de mes ennemis et des eaux profondes! 16 Ne permets pas que je sois submergé par la violence des flots, englouti par le gouffre; que la bouche de l’abîme ne se referme pas sur moi! 17 Exauce-moi, Eternel, car précieuse est ta grâce; selon la grandeur de ta miséricorde, tourne-toi vers moi. 18 Ne dérobe point ta face à ton serviteur; car je suis dans la détresse, hâte-toi de m’exaucer. 19 Approche-toi de mon âme, sauve-la; à cause de mes ennemis, tire-moi du danger. 20 Tu connais, toi, mon opprobre, ma honte, ma confusion; tous mes persécuteurs sont là devant toi. 21 La honte a brisé mon cœur, j’en suis au désespoir; j’attends qu’on me plaigne, mais c’est en vain; qu’il me vienne des consolateurs: je n’en trouve point. 22 Dans mes aliments, ils mettent du poison; pour apaiser ma soif, ils m’abreuvent de vinaigre. 23 Que la table dressée devant eux leur devienne un piège, qu’elle soit un traquenard pour ces gens heureux! 24 Que leurs yeux s’assombrissent, perdent la vue! Fais vaciller sans cesse leurs reins. 25 Déverse sur eux ton courroux, que ton ardente colère les accable! 26 Que leur demeure devienne une ruine, que dans leurs tentes il ne reste plus un habitant! 27 Car ils s’acharnent contre celui que tu as frappé, et se plaisent à gloser sur les maux de tes victimes. 28 Mets donc à leur compte crime sur crime; qu’ils ne soient point admis à se justifier devant toi! 29 Qu’ils soient effacés du livre des vivants, et que parmi les justes ils ne soient point inscrits! 30 Mais moi, si malheureux et si souffrant, ton secours, ô Dieu, est ma protection. 31 Je veux célébrer le nom de Dieu par des cantiques, et l’exalter par des actions de grâce, 32 plus agréables à l’Eternel qu’un taureau aux grandes cornes, aux puissants sabots. 33 A cette vue, les humbles seront dans la joie; vous qui êtes en quête de Dieu, votre cœur se ranimera! 34 Car l’Eternel prête l’oreille aux malheureux, et ses captifs, il ne les dédaigne point. 35 Que le ciel et la terre le glorifient, les mers et tout ce qui s’y meut! 36 Car Dieu viendra au secours de Sion: il rebâtira les villes de Juda; on s’y établira et on en prendra possession. 37 C’est la postérité de ses serviteurs qui les aura en héritage; ceux qui aiment son nom y fixeront leur demeure.

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 068

 Psaumes, 68 (Hébreu) 

א לַ מְ נַצּ ֵ חַ לְ דָ וִ ד, מִ זְ מוֹ ר שִׁ יר. ב יָקוּ ם אֱלֹהִ ים, יָפוּ צוּ אוֹ יְ בָ יו; וְ יָנוּ סוּ מְ שַׂ נְ אָ יו, מִ פּ ָ נָיו. ג כְּ הִ נְ דּ ֹף עָ שָׁ ן, תּ ִ נְ דּ ֹף:כְּ הִ מּ ֵ ס דּ וֹ נַג, מִ פּ ְ נֵי-אֵ שׁ -- יֹ אבְ דוּ רְ שָׁ עִ ים, מִ פּ ְ נֵי אֱלֹהִ ים. ד וְ צַ דּ ִ יקִ ים--יִ שְׂ מְ חוּ יַעַ לְ צוּ , לִ פְ נֵי אֱלֹהִ ים; וְ יָשִׂ ישׂ וּ בְ שִׂ מְ חָ ה. ה שִׁ ירוּ , לֵ אלֹהִ ים-- זַמּ ְ רוּ שְׁ מוֹ :סֹלּ וּ , לָ רֹכֵ ב בּ ָ עֲ רָ בוֹ ת--בְּ יָהּ שְׁ מוֹ ; וְ עִ לְ זוּ לְ פָ נָיו. ו אֲ בִ י ּ יְ תוֹ מִ ים, וְ דַ יַן אַ לְ מָ נוֹ ת-- אֱלֹהִ ים, בִּ מְ עוֹ ן קָ דְ שׁ וֹ . ז אֱלֹהִ ים, מוֹ שִׁ יב יְ חִ ידִ ים בּ ַ יְ תָ ה-- מוֹ צִ יא אֲ סִ ירִ ים, בּ ַ כּ וֹ שָׁ רוֹ ת;אַ ךְ סוֹ רְ רִ ים, שָׁ כְ נוּ צְ חִ יחָ ה. ח אֱלֹהִ ים-- בְּ צֵ אתְ ךָ , לִ פְ נֵי עַ מּ ֶ ךָ ; בְּ צַ עְ דְּ ךָ בִ ישִׁ ימוֹ ן סֶ לָ ה. ט אֶ רֶ ץ רָ עָ שָׁ ה, אַ ף-שָׁ מַ יִ ם נָטְ פוּ -- מִ פּ ְ נֵי אֱלֹהִ ים:זֶה סִ ינַי-- מִ פּ ְ נֵי אֱלֹהִ ים, אֱלֹהֵ י יִ שְׂ רָ אֵ ל. י גּ ֶשֶׁ ם נְ דָ בוֹ ת, תּ ָ נִ יף ּחַ יָתְ ךָ יָשְׁ בוּ -בָ הּ ; תּ ָ כִ ין בְּ טוֹ בָ תְ ךָ אֱלֹהִ ים; נַחֲ לָ תְ ךָ וְ נִ לְ אָ ה, אַ תּ ָ ה כוֹ נַנְ תּ ָ הּ . יא לֶ עָ נִ י אֱלֹהִ ים. יב אֲ דֹנָי יִ תּ ֶ ן-אֹמֶ ר; הַ מְ בַ שּ ְׂ רוֹ ת, צָ בָ א רָ ב. יג מַ לְ כֵ י צְ בָ אוֹ ת, יִ דּ ֹדוּ ן יִ דּ ֹדוּ ן; וּ נְ וַת-בּ ַ יִ ת, תּ ְ חַ לּ ֵ ק שָׁ לָ ל. יד אִ ם-תּ ִ שְׁ כְּ בוּ ן, בּ ֵ ין שְׁ פַ תּ ָ יִ ם:כּ ַ נְ פֵ י יוֹ נָה, נֶחְ פּ ָ ה בַ כּ ֶ סֶ ף; וְ אֶ בְ רוֹ תֶ יהָ , בִּ ירַ קְ רַ ק חָ רוּ ץ. טו בְּ פָ רֵ שׂ שַׁ דּ ַ י מְ לָ כִ ים בּ ָ הּ -- תּ ַ שְׁ לֵ ג בְּ צַ לְ מוֹ ן. טז הַ ר-אֱלֹהִ ים הַ ר-בּ ָ שָׁ ן: הַ ר גַּבְ נֻנִּ ים, הַ ר-בּ ָ שָׁ ן. יז לָ מּ ָ ה, תּ ְ רַ צּ ְ דוּ ן-- הָ רִ ים גַּבְ נֻנִּ ים:הָ הָ ר--חָ מַ ד אֱלֹהִ ים לְ שִׁ בְ תּ וֹ ; אַ ף-יְ הוָה, יִ שְׁ כּ ֹן לָ נֶצַ ח. יח רֶ כֶ ב אֱלֹהִ ים, רִ בּ ֹתַ יִ ם אַ לְ פֵ י שִׁ נְ אָ ן; אֲ דֹנָי בָ ם, סִ ינַי בּ ַ קּ ֹדֶ שׁ . יט עָ לִ יתָ לַ מּ ָ רוֹ ם, שָׁ בִ יתָ שּ ֶׁ בִ י-- לָ קַ חְ תּ ָ מַ תּ ָ נוֹ ת, בּ ָ אָ דָ ם;וְ אַ ף סוֹ רְ רִ ים, לִ שְׁ כּ ֹן יָהּ אֱלֹהִ ים. כ בּ ָ רוּ ךְ אֲ דֹנָי, יוֹ ם יוֹ ם: יַעֲ מָ ס-לָ נוּ --הָ אֵ ל יְ שׁוּ עָ תֵ נוּ סֶ לָ ה. כא הָ אֵ ל לָ נוּ , אֵ ל לְ מוֹ שָׁ עוֹ ת: וְ לֵ יהוִ ה אֲ דֹנָי--לַ מּ ָ וֶת, תּ ֹצָ אוֹ ת. כב אַ ךְ -אֱלֹהִ ים--יִ מְ חַ ץ, רֹאשׁ אֹיְ בָ יו: קָ דְ קֹד שֵׂ עָ ר--מִ תְ הַ לּ ֵ ךְ , בּ ַ אֲ שָׁ מָ יו. כג אָ מַ ר אֲ דֹנָי, מִ בּ ָ שָׁ ן אָ שִׁ יב; אָ שִׁ יב, מִ מּ ְ צֻ לוֹ ת יָם. כד לְ מַ עַ ן, תּ ִ מְ חַ ץ רַ גְ לְ ךָ --בְּ דָ ם: לְ שׁ וֹ ן כְּ לָ בֶ יךָ --מֵ אֹיְ בִ ים מִ נֵּהוּ . כה רָ אוּ הֲ לִ יכוֹ תֶ יךָ אֱלֹהִ ים; הֲ לִ יכוֹ ת אֵ לִ י מַ לְ כִּ י בַ קּ ֹדֶ שׁ . כו קִ דּ ְ מוּ שָׁ רִ ים, אַ חַ ר נֹגְ נִ ים; בְּ תוֹ ךְ עֲ לָ מוֹ ת, תּ וֹ פֵ פוֹ ת. כז בְּ מַ קְ הֵ לוֹ ת, בּ ָ רְ כוּ אֱלֹהִ ים; אֲ דֹנָי, מִ מּ ְ קוֹ ר יִ שְׂ רָ אֵ ל. כח שָׁ ם בִּ נְ יָמִ ן, צָ עִ יר רֹדֵ ם--שָׂ רֵ י יְ הוּ דָ ה, רִ גְ מָ תָ ם; שָׂ רֵ י זְ בֻ לוּ ן, שָׂ רֵ י נַפְ תּ ָ לִ י. כט צִ וּ ָה אֱלֹהֶ יךָ , עֻ זֶּךָ : עוּ זָּה אֱלֹהִ ים--זוּ , פּ ָ עַ לְ תּ ָ לּ ָ נוּ . ל מֵ הֵ יכָ לֶ ךָ , עַ ל- ּ גְּ עַ ר חַ יַת קָ נֶה, עֲ דַ ת אַ בִּ ירִ ים בְּ עֶ גְ לֵ י יְ רוּ שָׁ לִָ ם-- לְ ךָ יוֹ בִ ילוּ מְ לָ כִ ים שָׁ י. לא עַ מּ ִ ים-- מִ תְ רַ פּ ֵ ס בְּ רַ צּ ֵ י-כָ סֶ ף;בִּ זַּר עַ מּ ִ ים, קְ רָ בוֹ ת יֶחְ פּ ָ צוּ . לב יֶאֱתָ יוּ חַ שְׁ מַ נִּ ים, מִ נִּ י מִ צְ רָ יִ ם; כּ וּ שׁ תּ ָ רִ יץ יָדָ יו, לֵ אלֹהִ ים. לג מַ מְ לְ כוֹ ת הָ אָ רֶ ץ, שִׁ ירוּ לֵ אלֹהִ ים; זַמְּ רוּ אֲ דֹנָי סֶ לָ ה. לד לָ רֹכֵ ב, בִּ שְׁ מֵ י שְׁ מֵ י-קֶ דֶ ם-- הֵ ן יִ תּ ֵ ן בְּ קוֹ לוֹ , קוֹ ל עֹז. לה תְּ נוּ עֹז, לֵ אלֹהִ ים: עַ ל-יִ שְׂ רָ אֵ ל גּ ַאֲ וָתוֹ ; וְ עֻ זּוֹ , בּ ַ שּ ְׁ חָ קִ ים. לו נוֹ רָ א אֱ לֹהִ ים, מִ מּ ִ קְ דּ ָ שֶׁ יךָ :אֵ ל יִ שְׂ רָ אֵ ל-- הוּ א נֹתֵ ן עֹז וְ תַ עֲ צֻ מוֹ ת לָ עָ ם;בּ ָ רוּ ךְ אֱ לֹהִ ים

Psaumes, 68 (Français) 

1 Au chef des chantres. De David. Psaume. Cantique. 2 Que Dieu se lève! Que ses ennemis se dispersent, que ceux qui le haïssent s’enfuient crevant sa face! 3 Comme s’évanouit, se dissipe la fumée, comme la cire se fond au feu, ainsi périssent les méchants en présence de Dieu! 4 Mais que les justes se réjouissent, jubilent devant Dieu, et s’abandonnent à des transports de joie! 5 Entonnez des chants à Dieu, célébrez son nom, exaltez Celui qui chevauche dans les hauteurs célestes, Eternel est son nom! et faites éclater votre allégresse devant lui. 6 Dans sa sainte résidence, Dieu est le père des orphelins, le défenseur des veuves. 7 Dieu donne un foyer à ceux qui vivent solitaires; il rend la liberté avec le bien-être aux prisonniers, mais les rebelles restent confinés dans des régions arides. 8 O Dieu, quand tu sortis à la tête de ton peuple, quand tu t’avanças dans les solitudes lugubres, Sélah! 9 la terre trembla, les cieux aussi se fondirent à la vue de Dieu, ce Sinaï lui-même, à la vue du Dieu d’Israël. 10 Tu fis ruisseler, ô Dieu, une pluie bienfaisante; ainsi toi-même tu restauras ton héritage, si épuisé. 11 Tes légions s’y établirent, [dans ce domaine] que, dans ta bonté, ô Dieu, tu avais préparé pour ces malheureux. 12 Le Seigneur fit entendre sa parole, des messages de bonheur en grande quantité: 13 "Les rois des armées se sont enfuis, enfuis! Et celle qui garde la maison répartit le butin. 14 Resterez-vous immobiles entre les parcs de troupeaux, ô vous, ailes de la colombe, plaquées d’argent, dont les pennes ont la couleur éclatante de l’or fin? 15 Quand le Tout-Puissant dispersa les rois, le Çalmon était couvert de neige." 16 Montagnes de Dieu, montagnes de Basan, montagnes aux croupes élevées, montagnes de Basan! 17 Pourquoi, montagnes aux croupes élevées, pourquoi jalousez-vous la montagne que Dieu a désirée pour sa résidence? Oui, il y demeurera durant toute l’éternité. 18 Les chars de Dieu se comptent par myriades et milliers répétés; avec eux le Seigneur se rend sur le Sinaï, dans le Sanctuaire. 19 Tu es remonté dans les hauteurs, après avoir fait des prises; tu as reçu des dons parmi les hommes; même des rebelles [sont contraints] de demeurer près de l’Eternel, près de Dieu. 20 Loué soit le Seigneur! Jour par jour il nous accable [de ses bienfaits], lui, le Dieu de notre salut. Sélah! 21 Le Tout-Puissant est pour nous un Dieu sauveur, grâce à Dieu, notre Seigneur, on échappe à la mort. 22 Mais Dieu fracasse la tête de ses ennemis, le crâne chevelu de quiconque suit une voie criminelle. 23 Le Seigneur a dit: "De Basan, je ramènerai [mon peuple], je le ramènerai des profondeurs de la mer, 24 pour que ton pied baigne dans le sang, et que la langue de tes chiens ait sa part [dans les dépouilles] des ennemis." 25 On a vu ta marche triomphale, ô Dieu, la marche de mon Dieu, de mon Roi, en son Sanctuaire. 26 En tête sont les chanteurs, puis viennent les joueurs d’instruments, au milieu de jeunes filles battant du tambourin. 27 "Dans vos groupes, Bénissez Dieu! Bénissez le Seigneur, [vous tous, issus] de la source d’Israël! 28 Là c’est Benjamin, le plus jeune, qui dirige [la procession], les princes de Juda s’avancent avec leurs frondeurs, puis les princes de Zabulon, les princes de Nephtali." 29 L’Eternel a décrété ta victoire, c’est un triomphe, ô Dieu, que tu as préparé pour nous. 30 De ton sanctuaire, [tu veilles] sur Jérusalem; à toi les Rois apportent des présents. 31 Gourmande la bête tapie dans les joncs, la troupe des puissants taureaux mêlés aux bouvillons des nations, qui viennent s’humilier, munies de lingots d’argent. [Dieu] disperse les peuples qui aiment les batailles. 32 De grands personnages arrivent de l’Egypte; l’Ethiopie tend avidement ses mains vers Dieu. 33 O Royaumes de la terre, entonnez des chants à Dieu! Célébrez le Seigneur, Sélah! 34 [Célébrez] Celui qui chevauche les cieux antiques; voici qu’il fait retentir sa voix, une voix formidable. 35 Proclamez la puissance de Dieu; sa majesté s’étend sur Israël, et sa force éclate dans les nuées. 36 Tu apparais redoutable, ô Dieu, du fond de ton sanctuaire; le Dieu d’Israël octroie force et vigueur au peuple. Que Dieu soit béni!

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 067

 Psaumes, 67 (Hébreu)

 א לַ מְ נַצּ ֵ חַ בִּ נְ גִ ינֹת, מִ זְ מוֹ ר שִׁ יר. ב אֱלֹהִ ים, יְ חָ נֵּנוּ וִ יבָ רְ כֵ נוּ ; יָאֵ ר פּ ָ נָיו אִ תּ ָ נוּ סֶ לָ ה. ג לָ דַ עַ ת בּ ָ אָ רֶ ץ דּ ַ רְ כּ ֶ ךָ ; בְּ כָ ל-גּ וֹ יִ ם, יְ שׁוּ עָ תֶ ךָ . ד יוֹ דוּ ךָ עַ מּ ִ ים אֱלֹהִ ים: יוֹ דוּ ךָ , עַ מּ ִ ים כּ ֻ לּ ָ ם. ה יִ שְׂ מְ חוּ וִ ירַ נְּ נוּ , לְ אֻ מּ ִ ים:כִּ י-תִ שְׁ פּ ֹט עַ מּ ִ ים מִ ישׁ ֹר; וּ לְ אֻ מּ ִ ים, בּ ָ אָ רֶ ץ תּ ַ נְ חֵ ם סֶ לָ ה. ו יוֹ דוּ ךָ עַ מּ ִ ים אֱלֹהִ ים: יוֹ דוּ ךָ , עַ מּ ִ ים כּ ֻ לּ ָ ם. ז אֶ רֶ ץ, נָתְ נָה יְ בוּ לָ הּ ; יְ בָ רְ כֵ נוּ , אֱלֹהִ ים אֱלֹהֵ ינוּ . ח יְ בָ רְ כֵ נוּ אֱלֹהִ ים; וְ יִ ירְ אוּ אוֹ תוֹ , כּ ָ ל- אַ פְ סֵ י-אָ רֶ ץ

Psaumes, 67 (Français) 

1 Au chef des chantres. Avec instruments à cordes. Psaume. Cantique. 2 Que Dieu me prenne en grâce et me bénisse! qu’il fasse luire sa face sur nous! Sélah! 3 Pour que, par toute la terre, on connaisse tes voies, parmi tous les peuples, ton secours sauveur. 4 Que les nations, ô Dieu, te rendent hommage! Oui, qu’elles te rendent hommage, toutes les nations! 5 Que les peuples se réjouissent et entonnent des chants! Puisque tu juges les nations avec équité, et diriges les peuples sur la terre! Sélah! 6 Que les nations, ô Dieu, te rendent hommage! Qu’elles te rendent hommage, toutes les nations! 7 La terre prodigue ses dons. Que Dieu, notre Dieu, nous bénisse! 8 Que Dieu nous bénisse, et que toutes les extrémités de la terre le vénèrent!

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 066

 Psaumes, 66 (Hébreu)

 א לַ מְ נַצּ ֵ חַ , שִׁ יר מִ זְ מוֹ ר: הָ רִ יעוּ לֵ אלֹהִ ים, כּ ָ ל-הָ אָ רֶ ץ. ב זַמּ ְ רוּ כְ בוֹ ד-שְׁ מוֹ ; שִׂ ימוּ כָ בוֹ ד, תּ ְ הִ לּ ָ תוֹ . ג אִ מְ רוּ לֵ אלֹהִ ים, מַ ה-נּ וֹ רָ א מַ עֲ שֶׂ יךָ ; בְּ רֹב עֻ זְּ ךָ , יְ כַ חֲ שׁ וּ לְ ךָ אֹיְ בֶ יךָ . ד כּ ָ ל-הָ אָ רֶ ץ, יִ שְׁ תּ ַ חֲ ווּ לְ ךָ --וִ יזַמּ ְ רוּ -לָ ךְ ; יְ זַמּ ְ רוּ שִׁ מְ ךָ סֶ לָ ה. ה לְ כוּ וּ רְ אוּ , מִ פְ עֲ לוֹ ת אֱלֹהִ ים; נוֹ רָ א עֲ לִ ילָ ה, עַ ל-בְּ נֵי אָ דָ ם. ו הָ פַ ךְ יָם, לְ יַבּ ָ שָׁ ה-- בּ ַ נָּהָ ר, יַעַ בְ רוּ בְ רָ גֶל; שָׁ ם, נִ שְׂ מְ חָ ה-בּ וֹ . ז מֹשֵׁ ל בִּ גְ בוּ רָ תוֹ , עוֹ לָ ם-- עֵ ינָיו, בּ ַ גּ וֹ יִ ם תּ ִ צְ פּ ֶ ינָה;הַ סּ וֹ רְ רִ ים, אַ ל-ירימו (יָרוּ מוּ ) לָ מוֹ סֶ לָ ה. ח בּ ָ רְ כוּ עַ מּ ִ ים ּ הַ שּ ָׂ ם נַפְ שֵׁ נוּ , בּ ַ חַ יִ ים; וְ לֹא-נָתַ ן לַ מּ וֹ ט אֱלֹהֵ ינוּ ; וְ הַ שְׁ מִ יעוּ , קוֹ ל תּ ְ הִ לּ ָ תוֹ . ט רַ גְ לֵ נוּ . י כִּ י-בְ חַ נְ תּ ָ נוּ אֱלֹהִ ים; צְ רַ פְ תּ ָ נוּ , כִּ צְ רָ ף-כּ ָ סֶ ף. יא הֲ בֵ אתָ נוּ בַ מּ ְ צוּ דָ ה; שַׂ מְ תּ ָ מוּ עָ קָ ה בְ מָ תְ נֵינוּ . יב הִ רְ כּ ַ בְ תּ ָ אֱנוֹ שׁ , לְ רֹאשֵׁ נוּ : בּ ָ אנוּ -בָ אֵ שׁ וּ בַ מּ ַ יִ ם; וַתּ וֹ צִ יאֵ נוּ , לָ רְ וָיָה. יג אָ בוֹ א בֵ יתְ ךָ בְ עוֹ לוֹ ת; אֲ שַׁ לּ ֵ ם לְ ךָ נְ דָ רָ י. יד אֲ שֶׁ ר-פּ ָ צוּ שְׂ פָ תָ י; וְ דִ בּ ֶ ר-פּ ִ י, בּ ַ צּ ַ ר-לִ י. טו עֹלוֹ ת מֵ יחִ ים אַ עֲ לֶ ה-לּ ָ ךְ , עִ ם-קְ טֹרֶ ת אֵ ילִ ים;אֶ עֱשֶׂ ה בָ קָ ר עִ ם-עַ תּ וּ דִ ים סֶ לָ ה. טז לְ כוּ -שִׁ מְ עוּ וַאֲ סַ פּ ְ רָ ה, כּ ָ ל-יִ רְ אֵ י אֱלֹהִ ים: אֲ שֶׁ ר עָ שָׂ ה לְ נַפְ שִׁ י. יז אֵ לָ יו פּ ִ י-קָ רָ אתִ י; וְ רוֹ מַ ם, תּ ַ חַ ת לְ שׁוֹ נִ י. יח אָ וֶן, אִ ם-רָ אִ יתִ י בְ לִ בִּ י-- לֹא יִ שְׁ מַ ע אֲ דֹנָי. יט אָ כֵ ן, שָׁ מַ ע אֱלֹהִ ים; הִ קְ שִׁ יב, בְּ קוֹ ל תּ ְ פִ לּ ָ תִ י. כ בּ ָ רוּ ךְ אֱלֹהִ ים-- אֲ שֶׁ ר לֹא-הֵ סִ יר תּ ְ פִ לּ ָ תִ י וְ חַ סְ דּ וֹ , מֵ אִ תּ ִ י

Psaumes, 66 (Français) 

1 Au chef des chantres. Cantique. Psaume. Que toute la terre acclame Dieu! 2 Chantez la gloire de son nom, faites de ses louanges un tribut d’honneur. 3 Dites à Dieu: "Que tes œuvres sont prodigieuses! A cause de ta toute-puissance tes ennemis rampent devant toi; 4 la terre entière se prosterne à tes pieds, entonne tes louanges, célèbre ton nom." Sélah! 5 Venez et contemplez les hauts faits de Dieu! Merveilleuse est son action sur les fils de l’homme. 6 Il change la mer en terre ferme, à travers le fleuve on marche à pied sec; dès lors nous mîmes notre joie en lui. 7 Il règne éternellement dans sa force, ses regards observent les nations: que les rebelles ne portent pas le front haut! Sélah! 8 Nations, bénissez notre Dieu, faites retentir le bruit de ses louanges! 9 Il nous a gratifiés de la vie, et n’a pas laissé nos pieds chanceler. 10 Car tu nous as éprouvés, ô notre Dieu, jetés au creuset comme on fait de l’argent. 11 Tu nous avais amenés dans un filet, tu avais chargé nos reins d’un pesant fardeau, 12 courbé notre tête sous le joug des gens. Nous avions passé par le feu et par l’eau; mais tu nous as remis dans l’abondance. 13 Je me présenterai dans ta maison avec des holocaustes, pour m’acquitter envers toi de tous mes vœux, 14 que mes lèvres ont exprimés, qu’au cours de ma détresse ma bouche a formulés. 15 Je t’offrirai des [brebis] grasses comme holocaustes, avec la fumée des béliers; j’immolerai des taureaux ainsi que des boucs. Sélah! 16 Venez et écoutez: Je veux raconter, ô vous tous qui craignez Dieu, ce qu’il a fait en ma faveur! 17 A pleine bouche je l’avais invoqué, il se trouvait exalté par mes lèvres. 18 Si, dans mon cœur, j’avais eu en vue l’iniquité, Dieu ne m’eût pas entendu. 19 Eh bien! Dieu a entendu; il a été attentif aux accents de ma prière. 20 Loué soit Dieu qui n’a pas repoussé ma prière, et ne m’a pas retiré sa grâce!

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 065

 Psaumes, 65 (Hébreu) ּ לְ ךָ דֻ מִ י ּ ָה תְ הִ לּ ָ ה אֱלֹהִ ים בְּ צִ יוֹ ן; וּ לְ ךָ , יְ שֻׁ לּ ַ ם- א לַ מְ נַצּ ֵ חַ מִ זְ מוֹ ר, לְ דָ וִ ד שִׁ יר. ב נֶדֶ ר. ג שׁ ֹמֵ עַ תּ ְ פִ לּ ָ ה-- עָ דֶ יךָ , כּ ָ ל-בּ ָ שָׂ ר יָבֹאוּ . ד דּ ִ בְ רֵ י עֲ וֹ נֹת, גָּבְ רוּ מֶ נִּ י; פּ ְ שָׁ עֵ ינוּ , אַ תּ ָ ה תְ כַ פּ ְ רֵ ם. ה אַ שְׁ רֵ י, תִּ בְ חַ ר וּ תְ קָ רֵ ב-- יִ שְׁ כּ ֹן חֲ צֵ רֶ יךָ :נִ שְׂ בְּ עָ ה, בְּ טוּ ב בּ ֵ יתֶ ךָ ; קְ דֹשׁ , הֵ יכָ לֶ ךָ . ו נוֹ רָ אוֹ ת, בְּ צֶ דֶ ק תּ ַ עֲ נֵנוּ -- אֱלֹהֵ י יִ שְׁ עֵ נוּ ;מִ בְ טָ ח כּ ָ ל- קַ צְ וֵי-אֶ רֶ ץ, וְ יָם רְ חֹקִ ים. ז מֵ כִ ין הָ רִ ים בְּ כֹחוֹ ; נֶאְ זָר, בִּ גְ בוּ רָ ה. ח מַ שְׁ בִּ יחַ , ּוַיִ ירְ אוּ , יֹ שְׁ בֵ י קְ צָ וֹ ת--מֵ אוֹ תֹתֶ יךָ ; שְׁ אוֹ ן יַמּ ִ ים--שְׁ אוֹ ן גַּלּ ֵ יהֶ ם; וַהֲ מוֹ ן לְ אֻ מּ ִ ים. ט מוֹ צָ אֵ י בֹקֶ ר וָעֶ רֶ ב תּ ַ רְ נִ ין. י פּ ָ קַ דְ תּ ָ הָ אָ רֶ ץ וַתּ ְ שׁ ֹקְ קֶ הָ , רַ בּ ַ ת תּ ַ עְ שְׁ רֶ נָּה-- פּ ֶ לֶ ג אֱלֹהִ ים, מָ לֵ א מָ יִ ם;תּ ָ כִ ין דּ ְ גָנָם, כִּ י-כֵ ן תּ ְ כִ ינֶהָ . יא תּ ְ לָ מֶ יהָ רַ וּ ֵה, נַחֵ ת גְּ דוּ דֶ הָ ; בִּ רְ בִ יבִ ים תּ ְ מֹגְ גֶנָּה, צִ מְ חָ הּ תּ ְ בָ רֵ ךְ . יב עִ טּ ַ רְ תּ ָ , שְׁ נַת טוֹ בָ תֶ ךָ ; וּ מַ עְ גָּלֶ יךָ , יִ רְ עֲ פוּ ן דּ ָ שֶׁ ן. יג יִ רְ עֲ פוּ , נְ אוֹ ת מִ דְ בּ ָ ר; וְ גִ יל, גְּ בָ עוֹ ת תּ ַ חְ גּ ֹרְ נָה. יד לָ בְ שׁ וּ כָ רִ ים, הַ צּ ֹאן-- וַעֲ מָ קִ ים יַעַ טְ פוּ -בָ ר;יִ תְ רוֹ עֲ עוּ , אַ ף-יָשִׁ ירו

Psaumes, 65 (Français) 1 Au chef des chantres. Psaume de David. Cantique. 2 A toi, ô Dieu, qui résides dans Sion, l’attente confiante, la louange! Envers toi, on s’acquitte de ses vœux. 3 Tu entends les prières: toute créature se présente devant toi. 4 Des actes criminels avaient pris le dessus sur moi: nos fautes, c’est toi qui les effaces. 5 Heureux celui que tu choisis et admets en ta présence, pour qu’il habite dans tes parvis! Puissions-nous nous délecter de la beauté de ta maison, de la sainteté de ton palais! 6 De façon merveilleuse tu nous exauces dans ton équité, Dieu de notre salut, espoir des limites les plus reculées de la terre et de l’Océan; 7 qui consolides les montagnes par ta force, qui es ceint de puissance; 8 qui apaises le tumulte des mers, le tumulte de leurs flots et l’agitation des peuples. 9 Les habitants des rives lointaines sont pris de crainte devant tes prodiges; tu fais résonner de chants les régions où naissent matin et soir. 10 Tu veilles sur la terre et tu l’abreuves, tu la combles de richesses; car le fleuve de Dieu déborde d’eau: tu leur assures leur blé. C’est dans ce but que tu la prépares. 11 Tu en inondes les sillons, en écrases les glèbes, par les ondées tu la détrempes, tu en bénis les plantes. 12 Tu couronnes l’année de tes bienfaits; les sentiers que tu foules ruissellent de délices. 13 Ruissellent aussi les pâturages du désert; les collines se ceignent d’allégresse. 14 Les prairies sont revêtues de troupeaux, les vallées se couvrent de blé comme d’un manteau. Partout des clameurs de joie et des chants!

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 064

 Psaumes, 64 (Hébreu) ּ שְׁ מַ ע-אֱלֹהִ ים קוֹ לִ י בְ שִׂ יחִ י; מִ פּ ַ חַ ד אוֹ יֵב, תּ ִ צּ ֹר חַ יָי. א לַ מְ נַצּ ֵ חַ , מִ זְ מוֹ ר לְ דָ וִ ד. ב ג תּ ַ סְ תּ ִ ירֵ נִ י, מִ סּ וֹ ד מְ רֵ עִ ים; מֵ רִ גְ שַׁ ת, פּ ֹעֲ לֵ י אָ וֶן. ד אֲ שֶׁ ר שָׁ נְ נוּ כַ חֶ רֶ ב לְ שׁ וֹ נָם; דּ ָ רְ כוּ חִ צּ ָ ם, דּ ָ בָ ר מָ ר. ה לִ ירֹת בּ ַ מּ ִ סְ תּ ָ רִ ים תּ ָ ם; פּ ִ תְ אֹם יֹ רֻ הוּ , וְ לֹא יִ ירָ אוּ . ו יְ חַ זְּ קוּ -לָ מוֹ , דּ ָ בָ ר רָ ע-- יְ סַ פּ ְ רוּ , לִ טְ מוֹ ן מוֹ קְ שִׁ ים;אָ מְ רוּ , מִ י יִ רְ אֶ ה-לּ ָ מוֹ . ּוַיֹ רֵ ם, אֱלֹהִ ים: ז יַחְ פּ ְ שׂוּ עוֹ לֹת-- תּ ַ מְ נוּ , חֵ פֶ שׂ מְ חֻ פּ ָ שׂ;וְ קֶ רֶ ב אִ ישׁ, וְ לֵ ב עָ מֹק. ח ּוַיַכְ שִׁ ילוּ הוּ עָ לֵ ימוֹ לְ שׁוֹ נָם; יִ תְ נֹדְ דוּ , כּ ָ ל-רֹאֵ ה בָ ם. חֵ ץ פּ ִ תְ אוֹ ם--הָ יוּ , מַ כּ וֹ תָ ם. ט ּוַי ּ ִ ירְ אוּ , כּ ָ ל-אָ דָ ם: וַיַגִּ ידוּ , פּ ֹעַ ל אֱלֹהִ ים; וּ מַ עֲ שֵׂ הוּ הִ שְׂ כִּ ילוּ . יא יִ שְׂ מַ ח צַ דּ ִ יק י בּ ַ יהוָה, וְ חָ סָ ה בוֹ ; וְ יִ תְ הַ לְ לוּ , כּ ָ ל-יִ שְׁ רֵ י-לֵ ב

Psaumes, 64 (Français) 1 Au chef des chantres. Psaume de David. 2 Ecoute, ô Dieu, ma voix lorsque je me plains, préserve ma vie de la crainte de l'ennemi. 3 Protège-moi contre le complot des malfaiteurs, contre le tumulte des artisans d'iniquité, 4 qui aiguisent leur langue comme un glaive, décochent comme des flèches des paroles amères, 5 tirant en secret sur l'homme intègre, la visant soudainement, sans rien craindre. 6 ils s'affermissent dans leurs funestes desseins, se vantent hautement de dresser des embûches, se demandant qui les verra. 7 Ils s'ingénient à inventer de mauvais coups, exécutent des plans bien médités : l'être intime de l'homme, son cœur, est insondable. 8 Mais Dieu les atteint; à l'improviste ses flèches leur infligent des blessures. 9 Leur propre langue prépare leur chute; quiconque les aperçoit hoche la tête. 10 Tous les hommes en seront saisis de crainte; ils proclameront l'œuvre de Dieu, et comprendront le sens de ses actes. 11 Le juste aura sa joie en l’Eternel et se mettra sous son abri, et tous les cœurs droits pourront se féliciter.

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 063

 Psaumes, 63 (Hébreu)

 א מִ זְ מוֹ ר לְ דָ וִ ד; בּ ִ הְ יוֹ תוֹ , בּ ְ מִ דְ בּ ַ ר יְ הוּ דָ ה. ב אֱ לֹהִ ים, אֵ לִ י אַ תּ ָ ה-- ּ אֲ שַׁ חֲ רֶ ךּ ָ :צָ מְ אָ ה לְ ךָ , נַפְ שִׁ י-- כּ ָ מַ הּ לְ ךָ בְ שָׂ רִ י;בְּ אֶ רֶ ץ-צִ יָה וְ עָ יֵף בְּ לִ י-מָ יִ ם. ּ כִּ י-טוֹ ב חַ סְ דּ ְ ךָ , מֵ חַ יִ ים; ג כּ ֵ ן, בּ ַ קּ ֹדֶ שׁ חֲ זִ יתִ ךָ -- לִ רְ אוֹ ת עֻ זְּ ךָ , וּ כְ בוֹ דֶ ךָ . ד ּ כּ ֵ ן אֲ בָ רֶ כְ ךָ בְ חַ יָי; בְּ שִׁ מְ ךָ , אֶ שּ ָׂ א כַ פּ ָ י. ו כְּ מוֹ חֵ לֶ ב וָדֶ שֶׁ ן, שְׂ פָ תַ י יְ שַׁ בְּ חוּ נְ ךָ . ה תּ ִ שְׂ בּ ַ ע נַפְ שִׁ י; וְ שִׂ פְ תֵ י רְ נָנוֹ ת, יְ הַ לּ ֶ ל-פּ ִ י. ז אִ ם-זְ כַ רְ תּ ִ יךָ עַ ל-יְ צוּ עָ י-- בְּ אַ שְׁ מֻ רוֹ ת, אֶ הְ גֶּה-בּ ָ ךְ . ח כִּ י-הָ יִ יתָ עֶ זְ רָ תָ ה לִּ י; וּ בְ צֵ ל כְּ נָפֶ יךָ אֲ רַ נֵּן. ט דּ ָ בְ קָ ה נַפְ שִׁ י אַ חֲ רֶ יךָ ; בִּ י, תּ ָ מְ כָ ה יְ מִ ינֶךָ . י וְ הֵ מּ ָ ה--לְ שׁ וֹ אָ ה, יְ בַ קְ שׁ וּ נַפְ שִׁ י; יָבֹאוּ , ּ בְּ תַ חְ תּ ִ יוֹ ת הָ אָ רֶ ץ. יא יַגִּ ירֻ הוּ , עַ ל-יְ דֵ י-חָ רֶ ב; מְ נָת שֻׁ עָ לִ ים יִ הְ יוּ . יב וְ הַ מּ ֶ לֶ ךְ , יִ שְׂ מַ ח בּ ֵ אלֹהִ ים:יִ תְ הַ לּ ֵ ל, כּ ָ ל-הַ נִּ שְׁ בּ ָ ע בּ וֹ : כִּ י יִ סּ ָ כֵ ר, פּ ִ י דוֹ בְ רֵ י-שָׁ קֶ ר

Psaumes, 63 (Français)

 1 Psaume de David, lorsqu'il était dans le désert de Juda. 2 Dieu, tu es mon Dieu, que je recherche avidement; mon âme a soif de toi, mon être te désire passionnément, sur un sol aride, altéré, sans eau. 3 Puissé-je donc te contempler dans le sanctuaire, voir ta puissance et ta gloire! 4 Car ta grâce vaut mieux que la vie : mes lèvres proclament tes louanges. 5 De la sorte, je te bénirai ma vie durant, en invoquant ton nom je lèverai mes mains. 6 Mon âme sera rassasiée comme de graisse et de moelle, et ma bouche te glorifiera en un langage enthousiaste, 7 lorsque je me souviendrai de toi sur ma couche, et penserai à toi dans les veilles de la nuit. 8 Car tu seras devenu un appui pour moi, et je chanterai à l'ombre de tes ailes. 9 Mon âme te sera fidèlement attachée; ta droite forme mon soutien. 10 Mais ceux qui, pour leur malheur, attentent à ma vie, descendront dans les derniers dessous de la terre. 11 On les jettera sur le tranchant de l'épée, ils deviendront la proie des chacals. 12 Quant au Roi, il se réjouira en Dieu; quiconque jure par Lui pourra se glorifier, alors que la bouche des menteurs sera close.

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 062

 Psaumes, 62 (Hébreu) ּ אַ ךְ אֶ ל-אֱלֹהִ ים, דּ וּ מִ יָה נַפְ שִׁ י; מִ מּ ֶ נּ וּ , א לַ מְ נַצּ ֵ חַ עַ ל-יְ דוּ תוּ ן-- מִ זְ מוֹ ר לְ דָ וִ ד. ב יְ שׁ וּ עָ תִ י. ג אַ ךְ -הוּ א צוּ רִ י, וִ ישׁ וּ עָ תִ י; מִ שְׂ גַּבִּ י, לֹא-אֶ מּ וֹ ט רַ בּ ָ ה. ד עַ ד-אָ נָה, תּ ְ הוֹ תְ תוּ עַ ל-אִ ישׁ -- תּ ְ רָ צּ ְ חוּ כֻ לְּ כֶ ם:כְּ קִ יר נָטוּ י; גָּדֵ ר, הַ דּ ְ חוּ יָה. ה אַ ךְ מִ שּ ְׂ אֵ תוֹ , יָעֲ צוּ לְ הַ דּ ִ יחַ -- יִ רְ צוּ כָ זָב:בְּ פִ יו יְ בָ רֵ כוּ ; וּ בְ קִ רְ בּ ָ ם, יְ קַ לְ לוּ -סֶ לָ ה. ו אַ ךְ לֵ אלֹהִ ים, דּ וֹ מּ ִ י נַפְ שִׁ י: כִּ י-מִ מּ ֶ נּ וּ , תּ ִ קְ וָתִ י. ז אַ ךְ -הוּ א צוּ רִ י, וִ ישׁ וּ עָ תִ י; מִ שְׂ גַּבִּ י, לֹא אֶ מּ וֹ ט. ח עַ ל-אֱלֹהִ ים, יִ שְׁ עִ י וּ כְ בוֹ דִ י; צוּ ר-עֻ זִּ י מַ חְ סִ י, בּ ֵ אלֹהִ ים. ט בִּ טְ חוּ בוֹ בְ כָ ל-עֵ ת, עָ ם-- שִׁ פְ כוּ -לְ פָ נָיו לְ בַ בְ כֶ ם;אֱלֹהִ ים מַ חֲ סֶ ה-לּ ָ נוּ סֶ לָ ה. י אַ ךְ , הֶ בֶ ל בְּ נֵי-אָ דָ ם-- כּ ָ זָב בְּ נֵי-אִ ישׁ :בְּ מֹאזְ נַיִ ם לַ עֲ לוֹ ת; הֵ מּ ָ ה, מֵ הֶ בֶ ל יָחַ ד. יא אַ ל-תּ ִ בְ טְ חוּ בְ עֹשֶׁ ק, וּ בְ גָזֵל אַ ל-תּ ֶ הְ בּ ָ לוּ :חַ יִ ל כִּ י-יָנוּ ב-- אַ ל-תּ ָ שִׁ יתוּ לֵ ב. יב אַ חַ ת, דּ ִ בּ ֶ ר אֱלֹהִ ים--שְׁ תּ ַ יִ ם-זוּ שָׁ מָ עְ תּ ִ י: כִּ י עֹז, לֵ אלֹהִ ים. יג וּ לְ ךָ -אֲ דֹנָי חָ סֶ ד: כִּ י-אַ תּ ָ ה תְ שַׁ לּ ֵ ם לְ אִ ישׁ כְּ מַ עֲ שֵׂ הו

1 Au chef des chantres. Sur ledouthoun. Psaume de David. 2 Mon âme, mets toute ton attente en Dieu, de lui vient mon salut. 3 Lui seul est mon rocher, mon soutien, mon boulevard : je ne trébucherai pas sérieusement. 4 Jusqu'à quand vous ruerez-vous contre un homme, lui porterez-vous tous des coups mortels, tels un mur penché, une cloison qui s'écroule? 5 Oui, ils projettent 'de le précipiter de sa hauteur, ils se complaisent dans le mensonge; avec leur bouche ils bénissent, et dans leur cœur ils maudissent. Sélah! 6 En Dieu seul mets ton attente, ô mon âme; car en lui est mon espoir. 7 Lui seul est mon rocher, mon soutien, mon boulevard; je ne trébucherai point. 8 Sur Dieu reposent mon salut, mon bonheur; il est mon puissant rocher, mon abri est en Dieu. 9 Fiez-vous en lui en tout temps, ô peuples! Epanchez votre cœur devant lui : Dieu est un refuge pour nous. Sélah! 10 Certes, les fils d'Adam ne sont qu'une ombre vaine, les fils de l'homme qu'une déception. Qu'on les mette sur la balance : ensemble ils pèsent autant qu'un souffle! 11 Ne mettez pas votre confiance dans la concussion, et dans la rapine ne placez pas un vain espoir. Dût la richesse couler à pleins bords, n'y attachez pas trop d'importance. 12 Une fois Dieu l'a énoncé, deux fois je l'ai entendu : que la puissance appartient à Dieu. 13 Oui, Seigneur, tienne est la bonté, car tu rémunères chacun selon son œuvre.

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 061

 Psaumes, 61 (Hébreu) א לַ מְ נַצּ ֵ חַ עַ ל-נְ גִ ינַת לְ דָ וִ ד. ב שִׁ מְ עָ ה אֱלֹהִ ים, רִ נָּתִ י; הַ קְ שִׁ יבָ ה, תְּ פִ לּ ָ תִ י. ג מִ קְ צֵ ה הָ אָ רֶ ץ, אֵ לֶ יךָ אֶ קְ רָ א-- בּ ַ עֲ טֹף לִ בִּ י;בְּ צוּ ר-יָרוּ ם מִ מּ ֶ נִּ י תַ נְ חֵ נִ י. ד כִּ י-הָ יִ יתָ מַ חְ סֶ ה לִ י; מִ גְ דּ ַ ל-עֹז, מִ פּ ְ נֵי אוֹ יֵב. ה אָ גוּ רָ ה בְ אָ הָ לְ ךָ , עוֹ לָ מִ ים; אֶ חֱ סֶ ה בְ סֵ תֶ ר כְּ נָפֶ יךָ סּ ֶ לָ ה. ו כִּ י-אַ תּ ָ ה אֱלֹהִ ים, שָׁ מַ עְ תּ ָ לִ נְ דָ רָ י; נָתַ תּ ָ יְ רֻ שּ ַׁ ת, יִ רְ אֵ י שְׁ מֶ ךָ . ז יָמִ ים עַ ל-יְ מֵ י-מֶ לֶ ךְ תּ וֹ סִ יף; שְׁ נוֹ תָ יו, כְּ מוֹ -דֹר וָדֹר. ח יֵשֵׁ ב עוֹ לָ ם, לִ פְ נֵי אֱלֹהִ ים; חֶ סֶ ד וֶאֱמֶ ת, מַ ן יִ נְ צְ רֻ הוּ . ט כּ ֵ ן אֲ זַמּ ְ רָ ה שִׁ מְ ךָ לָ עַ ד-- לְ שַׁ לְּ מִ י נְ דָ רַ י, יוֹ ם יוֹ ם

Psaumes, 61 (Français)

1 Au chef des chantres. Sur les instruments à cordes. De David. 2 Ecoute, ô Dieu, ma

supplication, sois attentif à ma prière. 3 De l'extrémité du pays je crie vers toi, alors que mon

cœur tombe en défaillance: puisses-tu me mener sur un rocher qui domine de haut! 4 Car tu

es pour moi un refuge, une tour fortifiée protégeant contre l'ennemi. 5 Je voudrais séjourner à

jamais sous ta tente, me mettre à couvert à l'abri de tes ailes. Sélah! 6 Certes toi, ô Dieu, tu

accueilles favorablement mes vœux; tu m'accordes les biens réservés à ceux qui vénèrent ton

nom. 7 Daigne ajouter de nouveaux jours aux jours du Roi! que ses années se prolongent

d'âge en âge! 8 Qu'il trône éternellement devant Dieu, que la grâce et la bienveillance le

protègent! 9 De la sorte, je célébrerai ton nom à jamais, afin de m'acquitter de mes vœux jour

par jour.

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 060

 Psaumes, 60 (Hébreu) א לַ מְ נַצּ ֵ חַ , עַ ל-שׁוּ שַׁ ן עֵ דוּ ת; מִ כְ תּ ָ ם לְ דָ וִ ד לְ לַ מּ ֵ ד. ב בְּ הַ צּ וֹ תוֹ , אֶ ת אֲ רַ ם נַהֲ רַ יִ ם-- ּ וְ אֶ ת-אֲ רַ ם צוֹ בָ ה:וַי ּ ָשָׁ ב יוֹ אָ ב, וַיַךְ אֶ ת-אֱדוֹ ם בְּ גֵיא-מֶ לַ ח-- שְׁ נֵים עָ שָׂ ר אָ לֶ ף. ג אֱלֹהִ ים, זְ נַחְ תּ ָ נוּ פְ רַ צְ תּ ָ נוּ ; אָ נַפְ תּ ָ , תּ ְ שׁ וֹ בֵ ב לָ נוּ . ד הִ רְ עַ שְׁ תּ ָ ה אֶ רֶ ץ פּ ְ צַ מְ תּ ָ הּ ; רְ פָ ה שְׁ בָ רֶ יהָ כִ י-מָ טָ ה. ה הִ רְ אִ יתָ עַ מּ ְ ךָ קָ שָׁ ה; הִ שְׁ קִ יתָ נוּ , יַיִ ן תּ ַ רְ עֵ לָ ה. ו נָתַ תּ ָ ה לִּ ירֵ אֶ יךָ נּ ֵס, לְ הִ תְ נוֹ סֵ ס-- מִ פּ ְ נֵי, קֹשֶׁ ט סֶ לָ ה. ז לְ מַ עַ ן, יֵחָ לְ צוּ ן יְ דִ ידֶ יךָ ; הוֹ שִׁ יעָ ה יְ מִ ינְ ךָ ועננו (וַעֲ נֵנִ י). ח אֱלֹהִ ים, דּ ִ בּ ֶ ר בְּ קָ דְ שׁ וֹ --אֶ עְ לֹזָה: אֲ חַ לְּ קָ ה שְׁ כֶ ם; וְ עֵ מֶ ק סֻ כּ וֹ ת אֲ מַ דּ ֵ ד. ט לִ י גִ לְ עָ ד, וְ לִ י מְ נַשּ ֶׁ ה, וְ אֶ פְ רַ יִ ם, מָ עוֹ ז רֹאשִׁ י; יְ הוּ דָ ה, מְ חֹקְ קִ י. י מוֹ אָ ב, סִ יר רַ חְ צִ י--עַ ל-אֱדוֹ ם, אַ שְׁ לִ יךְ נַעֲ לִ י; עָ לַ י, פּ ְ לֶ שֶׁ ת הִ תְ רוֹ עָ עִ י. יא מִ י יֹ בִ לֵ נִ י, עִ יר מָ צוֹ ר; מִ י נָחַ נִ י עַ ד-אֱדוֹ ם. יב הֲ לֹא-אַ תּ ָ ה אֱלֹהִ ים זְ נַחְ תּ ָ נוּ ; וְ לֹא-תֵ צֵ א אֱלֹהִ ים, בְּ צִ בְ אוֹ תֵ ינוּ . יג הָ בָ ה-לּ ָ נוּ עֶ זְ רָ ת מִ צּ ָ ר; וְ שָׁ וְ א, תּ ְ שׁ וּ עַ ת אָ דָ ם. יד בּ ֵ אלֹהִ ים נַעֲ שֶׂ ה-חָ יִ ל; וְ הוּ א, יָבוּ ס צָ רֵ ינוּ .

Psaumes, 60 (Français)

1 Au chef des chantres. D’après Chouchân Edouth. Mikhtam de David, poème didactique,

2 à l’occasion de sa guerre avec les Syriens de Çoba, lorsque Joab, à son retour, défit Edom

dans la vallée du Sel, lui tuant douze mille hommes. 3 O Dieu, tu nous as délaissés, tu as fait

brèche parmi nous, tu t’es irrité: puisses-tu réparer nos pertes! 4 Tu as fait trembler le pays,

tu y as ouvert des crevasses; restaure ses ruines, car il vacille. 5 Tu en as fait voir de dures à

ton peuple, tu nous as forcés de boire un vin de vertige: 6 puisses-tu donner à tes adorateurs

une bannière, pour s’y rallier au nom de la vérité. Sélah! 7 Afin que tes bien-aimés

échappent au danger, secours-nous avec ta droite, et exauce-moi! 8 L’Eternel l’a annoncé en

son sanctuaire: "Je triompherai, je veux m’adjuger Sichem, mesurer au cordeau la vallée de

Souccot. 9 A moi Galaad! à moi Manassé! Ephraïm " est la puissante sauvegarde de ma

tête, Juda est mon sceptre. 10 Moab est le bassin où je me lave; sur Edom, " je jette ma

sandale. Chante donc victoire contre moi, pays des Philistins ! 11 Qui me conduira à la ville

forte? Qui saura me mener jusqu'à Edom? 12 Ne sera-ce pas toi, ô Dieu, toi qui nous avais

délaissés, qui ne faisais plus campagne avec nos armées? 13 Prête-nous secours contre

l'adversaire, puisque trompeuse est l'aide de l'homme. 14 Avec Dieu nous ferons des

prouesses: c'est lui qui écrasera nos ennemis.

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 059

 Psaumes, 59 (Hébreu)

ּ לַ מְ נַצּ ֵ חַ אַ ל-תּ ַ שְׁ חֵ ת, לְ דָ וִ ד מִ כְ תּ ָ ם: בִּ שְׁ לֹחַ שָׁ אוּ ל;וַיִ שְׁ מְ רוּ אֶ ת-הַ בּ ַ יִ ת,

א

לַ הֲ מִ יתוֹ . ב הַ צִּ ילֵ נִ י מֵ אֹיְ בַ י אֱלֹהָ י; מִ מִּ תְ קוֹ מְ מַ י תְּ שַׂ גְּ בֵ נִ י. ג הַ צִּ ילֵ נִ י, מִ פּ ֹעֲ לֵ י אָ וֶן;

וּ מֵ אַ נְ שֵׁ י דָ מִ ים, הוֹ שִׁ יעֵ נִ י. ד כִּ י הִ נֵּה אָ רְ בוּ , לְ נַפְ שִׁ י-- יָגוּ רוּ עָ לַ י עַ זִּ ים;לֹא-פִ שְׁ עִ י

וְ לֹא-חַ טּ ָ אתִ י יְ הוָה. ה בְּ לִ י-עָ וֹ ן, יְ רֻ צוּ ן וְ יִ כּ וֹ נָנוּ ; עוּ רָ ה לִ קְ רָ אתִ י וּ רְ אֵ ה. ו וְ אַ תּ ָ ה

יְ הוָה-אֱלֹהִ ים צְ בָ אוֹ ת, אֱלֹהֵ י יִ שְׂ רָ אֵ ל-- הָ קִ יצָ ה, לִ פְ קֹד כּ ָ ל-הַ גּ וֹ יִ ם;אַ ל-תּ ָ חֹן כּ ָ ל-

בּ ֹגְ דֵ י אָ וֶן סֶ לָ ה. ז יָשׁוּ בוּ לָ עֶ רֶ ב, יֶהֱ מוּ כַ כּ ָ לֶ ב; וִ יסוֹ בְ בוּ עִ יר. ח הִ נֵּה, יַבִּ יעוּ ן

בְּ פִ יהֶ ם--חֲ רָ בוֹ ת, בְּ שִׂ פְ תוֹ תֵ יהֶ ם: כִּ י-מִ י שׁ ֹמֵ עַ . ט וְ אַ תּ ָ ה יְ הוָה, תּ ִ שְׂ חַ ק-לָ מוֹ ;

תּ ִ לְ עַ ג, לְ כָ ל-גּ וֹ יִ ם. י עֻ זּוֹ , אֵ לֶ יךָ אֶ שְׁ מֹרָ ה: כִּ י-אֱלֹהִ ים, מִ שְׂ גַּבִּ י. יא אֱלֹהֵ י חסדו

(חַ סְ דּ ִ י) יְ קַ דּ ְ מֵ נִ י; אֱלֹהִ ים, יַרְ אֵ נִ י בְ שׁ ֹרְ רָ י. יב אַ ל-תּ ַ הַ רְ גֵם, פּ ֶ ן יִ שְׁ כְּ חוּ עַ מּ ִ י--

הֲ נִ יעֵ מוֹ בְ חֵ ילְ ךָ , וְ הוֹ רִ ידֵ מוֹ : מָ גִ נּ ֵנוּ אֲ דֹנָי. יג חַ טּ ַ את-פּ ִ ימוֹ , דּ ְ בַ ר-

שְׂ פָ תֵ ימוֹ :וְ יִ לּ ָ כְ דוּ בִ גְ אוֹ נָם; וּ מֵ אָ לָ ה וּ מִ כּ ַ חַ שׁ יְ סַ פּ ֵ רוּ . יד כּ ַ לּ ֵ ה בְ חֵ מָ ה, כּ ַ לּ ֵ ה

וְ אֵ ינֵמוֹ :וְ יֵדְ עוּ --כִּ י-אֱלֹהִ ים, מֹשֵׁ ל בְּ יַעֲ קֹב; לְ אַ פְ סֵ י הָ אָ רֶ ץ סֶ לָ ה. טו וְ יָשֻׁ בוּ לָ עֶ רֶ ב,

יֶהֱ מוּ כַ כּ ָ לֶ ב; וִ יסוֹ בְ בוּ עִ יר. טז הֵ מּ ָ ה, ינועון (יְ נִ יעוּ ן) לֶ אֱכֹל-- אִ ם-לֹא

ּ יִ שְׂ בְּ עוּ , וַיָלִ ינוּ . יז וַאֲ נִ י, אָ שִׁ יר עֻ זֶּךָ -- וַאֲ רַ נֵּן לַ בּ ֹקֶ ר, חַ סְ דּ ֶ ךָ :כִּ י-הָ יִ יתָ מִ שְׂ גָּב לִ י;

וּ מָ נוֹ ס, בְּ יוֹ ם צַ ר-לִ י. יח עֻ זִּ י, אֵ לֶ יךָ אֲ זַמּ ֵ רָ ה: כִּ י-אֱלֹהִ ים מִ שְׂ גַּבִּ י, אֱלֹהֵ י חַ סְ דּ ִ י.

Français

Psaumes, 59 (Français)

1 Au chef des chantres. Al tachhêt. Mikhtam de David, lorsque Saül eut envoyé surveiller sa

maison pour le faire périr. 2 Délivre-moi de mes ennemis, ô mon Dieu, protège-moi contre

mes adversaires; 3 délivre-moi des artisans de l’injustice, prête-moi main-forte contre les

gens sanguinaires. 4 Car voici, ils s’embusquent contre ma personne, des barbares

s’attroupent contre moi, et il n’y a de ma part ni faute, ni méfait, ô Eternel! 5 Sans qu’on

puisse m’imputer aucune injustice, ils accourent et s’apprêtent au combat. Alerte! viens à

moi et regarde! 6 Tu es bien l’Eternel, Dieu-Cebaot, Dieu d’Israël; réveille-toi pour châtier

tous ces peuples, n’épargne aucun de ces perfides malfaiteurs. Sélah! 7 Chaque soir ils

reviennent, hurlant comme des chiens, et ils font le tour de la ville. 8 Voici qu’ils donnent

libre carrière à leur bouche; sur leurs lèvres ils ont des glaives: "car (se disent-ils) qui peut

les entendre?" 9 Mais toi, ô Eternel, tu te ris d’eux; tu nargues tous ces peuples. 10 Contre

leur force, je me mets sous ta garde; car Dieu est ma citadelle. 11 Mon Dieu, plein de grâce,

vient au-devant de moi; Dieu me permet de toiser mes adversaires. 12 Ne les fais point périr,

de peur que mon peuple ne devienne oublieux. Mets-les en fuite par ta puissance, jette-les à

bas, ô Seigneur, notre bouclier! 13 Criminelle est leur bouche, la parole de leurs lèvres:

puissent-ils devenir victimes de leur orgueil, des parjures et des mensonges qu’ils débitent!

14 Anéantis-les dans ton courroux, anéantis-les, pour qu’ils disparaissent, et qu’on apprenne

que Dieu règne sur Jacob, jusqu’aux confins de la terre. Sélah! 15 Chaque soir ils reviennent,

hurlant comme des chiens, et ils font le tour de la ville. 16 Ils rôdent pour gloutonner; s’ils

n’ont pas leur soûl, ils grognent. 17 Pour moi, je chanterai ta puissance; au matin, je

célébrerai ta grâce; car tu es une citadelle pour moi, un refuge au jour de ma détresse. 18 O

toi, ma force, c’est toi que je célèbre! Car Dieu est ma citadelle, Dieu est bon pour moi.

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 058

Hébreu

Psaumes, 58 (Hébreu) א לַ מְ נַצּ ֵ חַ אַ ל-תּ ַ שְׁ חֵ ת, לְ דָ וִ ד מִ כְ תּ ָ ם. ב הַ אֻ מְ נָם--אֵ לֶ ם צֶ דֶ ק, תּ ְ דַ בּ ֵ רוּ ן; מֵ ישָׁ רִ ים תּ ִ שְׁ פּ ְ טוּ , בְּ נֵי אָ דָ ם. ג אַ ף-בְּ לֵ ב, עוֹ לֹת תּ ִ פְ עָ לוּ ן: בּ ָ אָ רֶ ץ--חֲ מַ ס יְ דֵ יכֶ ם, תּ ְ פַ לּ ֵ סוּ ן. ד זֹרוּ רְ שָׁ עִ ים מֵ רָ חֶ ם; תּ ָ עוּ מִ בּ ֶ טֶ ן, דּ ֹבְ רֵ י כָ זָב. ה חֲ מַ ת-לָ מוֹ , כִּ דְ מוּ ת חֲ מַ ת-נָחָ שׁ; כְּ מוֹ -פֶ תֶ ן חֵ רֵ שׁ, יַאְ טֵ ם אָ זְ נוֹ . ו אֲ שֶׁ ר לֹא-יִ שְׁ מַ ע, לְ קוֹ ל מְ לַ חֲ שִׁ ים; חוֹ בֵ ר חֲ בָ רִ ים מְ חֻ כּ ָ ם. ז אֱלֹהִ ים--הֲ רָ ס שִׁ נֵּימוֹ בְּ פִ ימוֹ ; מַ לְ תּ ְ עוֹ ת כְּ פִ ירִ ים, נְ תֹץ יְ הוָה. ח יִ מּ ָ אֲ סוּ כְ מוֹ -מַ יִ ם, יִ תְ הַ לְּ כוּ -לָ מוֹ ;יִ דְ רֹךְ חִ צּ ָ ו, כְּ מוֹ יִ תְ מֹלָ לוּ . ט כְּ מוֹ שַׁ בְּ לוּ ל, תּ ֶ מֶ ס יַהֲ לֹךְ ; נֵפֶ ל אֵ שֶׁ ת, בּ ַ ל-חָ זוּ שָׁ מֶ שׁ . י בְּ טֶ רֶ ם, יָבִ ינוּ סּ ִ ירֹתֵ כֶ ם אָ טָ ד; כְּ מוֹ -חַ י כְּ מוֹ -חָ רוֹ ן, יִ שְׂ עָ רֶ נּ וּ . יא יִ שְׂ מַ ח צַ דּ ִ יק, כִּ י-חָ זָה נָקָ ם; פּ ְ עָ מָ יו יִ רְ חַ ץ, בְּ דַ ם הָ רָ שָׁ ע. יב וְ יֹ אמַ ר אָ דָ ם, אַ ךְ -פּ ְ רִ י לַ צּ ַ דּ ִ יק; אַ ךְ יֵשׁ-אֱלֹהִ ים, שֹׁפְ טִ ים בּ ָ אָ רֶ ץ

Français

Psaumes, 58 (Français)

1 Au chef des chantres. Al tachhêt. Mikhtam de David. 2 Est-ce qu’en vérité, ô puissants,

vous prononcez de justes arrêts, et jugez avec droiture les fils de l’homme! 3 Non, de tout

cœur vous pratiquez l’injustice; dans le pays, vous mettez en œuvre la violence de vos mains.

4 Dès le sein de leur mère, les méchants sont fourvoyés; dès leur naissance, ils font fausse

route, ceux qui débitent le mensonge. 5 Ils ont du venin pareil au venin du serpent, de l’aspic

sourd qui se bouche l’oreille, 6 qui n’entend pas la voix des charmeurs, des magiciens les

plus experts. 7 O Dieu, brise-leur les dents dans la bouche; fracasse, ô Eternel, les crocs des

lionceaux! 8 Qu’ils se liquéfient comme de l’eau et s’écoulent! Que [Dieu] dirige ses

flèches, pour qu’ils soient comme fauchés! 9 Qu’ils soient comme un limaçon, qui se dissout

en rampant; comme l’avorton d’une femme, qui n’a pas vu le soleil! 10 Avant que vos

marmites sentent la flamme des broussailles, que la tempête vienne tout enlever, qu’elles

soient vertes encore ou déjà consumées! 11 Le juste se réjouira, quand il verra les

représailles; il baignera ses pas dans le sang des méchants. 12 Et l’on dira: "Certes, il y a une

récompense pour le juste; certes, il est une divinité exerçant la justice sur terre!"

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 057

 Hébreu

א לַ מְ נַצּ ֵ חַ אַ ל-תּ ַ שְׁ חֵ ת, לְ דָ וִ ד מִ כְ תּ ָ ם-- בְּ בָ רְ חוֹ מִ פּ ְ נֵי-שָׁ אוּ ל, בּ ַ מּ ְ עָ רָ ה. ב חָ נֵּנִ י

אֱלֹהִ ים, חָ נֵּנִ י-- כִּ י בְ ךָ , חָ סָ יָה נַפְ שִׁ י:וּ בְ צֵ ל-כְּ נָפֶ יךָ אֶ חְ סֶ ה-- עַ ד, יַעֲ בֹר הַ וּ וֹ ת.

ג אֶ קְ רָ א, לֵ אלֹהִ ים עֶ לְ יוֹ ן; לָ אֵ ל, גּ ֹמֵ ר עָ לָ י. ד יִ שְׁ לַ ח מִ שּ ָׁ מַ יִ ם, וְ יוֹ שִׁ יעֵ נִ י-- חֵ רֵ ף

שׁ ֹאֲ פִ י סֶ לָ ה;יִ שְׁ לַ ח אֱלֹהִ ים, חַ סְ דּ וֹ וַאֲ מִ תּ וֹ . ה נַפְ שִׁ י, בְּ תוֹ ךְ לְ בָ אִ ם-- אֶ שְׁ כְּ בָ ה

לֹהֲ טִ ים:בְּ נֵי-אָ דָ ם--שִׁ נֵּיהֶ ם, חֲ נִ ית וְ חִ צּ ִ ים; וּ לְ שׁ וֹ נָם, חֶ רֶ ב חַ דּ ָ ה. ו רוּ מָ ה עַ ל-

הַ שּ ָׁ מַ יִ ם אֱלֹהִ ים; עַ ל כּ ָ ל-הָ אָ רֶ ץ כְּ בוֹ דֶ ךָ . ז רֶ שֶׁ ת, הֵ כִ ינוּ לִ פְ עָ מַ י-- כּ ָ פַ ף

נַפְ שִׁ י:כּ ָ רוּ לְ פָ נַי שִׁ יחָ ה; נָפְ לוּ בְ תוֹ כָ הּ סֶ לָ ה. ח נָכוֹ ן לִ בִּ י אֱלֹהִ ים, נָכוֹ ן לִ בִּ י;

אָ שִׁ ירָ ה, וַאֲ זַמּ ֵ רָ ה. ט עוּ רָ ה כְ בוֹ דִ י--עוּ רָ ה, הַ נֵּבֶ ל וְ כִ נּ וֹ ר; אָ עִ ירָ ה שּ ָׁ חַ ר. י אוֹ דְ ךָ

בָ עַ מּ ִ ים אֲ דֹנָי; אֲ זַמּ ֶ רְ ךָ , בּ ַ לְ אֻ מּ ִ ים. יא כִּ י-גָדֹל עַ ד-שָׁ מַ יִ ם חַ סְ דּ ֶ ך

Français

1 Au chef des chantres. Al tachhêt. Mikhtam de David, lorsqu’il se fut réfugié, à cause de

Saül, dans la caverne. 2 Sois-moi propice, ô Dieu, sois-moi propice, car en toi s’abrite mon

âme; je me mets à couvert à l’ombre de tes ailes, jusqu’à ce que le malheur ait passé. 3 Je crie

vers le Dieu suprême, vers le Tout-Puissant qui prendra ma cause en main. 4 Que du haut du

ciel il m’envoie son secours, celui qui m’opprime aura beau m’insulter, Sélah! Que Dieu

envoie sa grâce et sa bienveillance! 5 Je pourrai me coucher parmi des lions aux regards

flamboyants, parmi des hommes dont les dents sont des lances et des flèches, et la langue un

glaive tranchant. 6 Montre, ô Dieu, ta grandeur qui dépasse les cieux; que ta gloire brille sur

toute la terre! 7 On avait dressé des filets sous mes pas pour me faire ployer, on avait creusé

une fosse devant moi: ils y sont tombés eux-mêmes. Sélah! 8 Mon cœur reste ferme, ô Dieu,

mon cœur reste ferme: je puis chanter, célébrer tes louanges. 9 Réveille-toi, ô mon âme,

réveillez-vous, ô luth et harpe: je veux réveiller l’aurore. 10 Je te louerai parmi les nations, ô

Seigneur, je te chanterai parmi les peuples. 11 Car ta grâce s’élève jusqu’aux cieux, et ta

bonté atteint jusqu’au firmament. 12 Montre, ô Dieu, ta grandeur qui dépasse les cieux; que ta

gloire brille sur toute la terre!

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 056

 Hébreu

א לַ מְ נַצּ ֵ חַ , עַ ל-יוֹ נַת אֵ לֶ ם רְ חֹקִ ים-- לְ דָ וִ ד מִ כְ תּ ָ ם:בּ ֶ אֱחֹז אוֹ תוֹ פְ לִ שְׁ תּ ִ ים בְּ גַת. ּ חָ נֵּנִ י אֱלֹהִ ים, כִּ י-שְׁ אָ פַ נִ י אֱנוֹ שׁ; כּ ָ ל-הַ יוֹ ם, לֹחֵ ם יִ לְ חָ צֵ נִ י. ג שָׁ אֲ פוּ שׁוֹ רְ רַ י, כּ ָ ל- ב ּהַ יוֹ ם: כִּ י-רַ בִּ ים לֹחֲ מִ ים לִ י מָ רוֹ ם. ד יוֹ ם אִ ירָ א-- אֲ נִ י, אֵ לֶ יךָ אֶ בְ טָ ח. ּ בּ ֵ אלֹהִ ים, אֲ הַ לּ ֵ ל דּ ְ בָ רוֹ :בּ ֵ אלֹהִ ים בּ ָ טַ חְ תּ ִ י, לֹא אִ ירָ א; מַ ה-יַעֲ שֶׂ ה בָ שָׂ ר לִ י. ה ּ כּ ָ ל-הַ יוֹ ם, דּ ְ בָ רַ י יְ עַ צּ ֵ בוּ ; עָ לַ י כּ ָ ל-מַ חְ שְׁ בֹתָ ם לָ רָ ע. ז יָגוּ רוּ , יצפינו (יִ צְ פּ וֹ נוּ )-- ו הֵ מּ ָ ה, עֲ קֵ בַ י יִ שְׁ מֹרוּ : כּ ַ אֲ שֶׁ ר, קִ וּ וּ נַפְ שִׁ י. ח עַ ל-אָ וֶן פּ ַ לּ ֶ ט-לָ מוֹ ; בְּ אַ ף, עַ מּ ִ ים הוֹ רֵ ד אֱלֹהִ ים. ט נֹדִ י, סָ פַ רְ תּ ָ ה-אָ תּ ָ ה: שִׂ ימָ ה דִ מְ עָ תִ י בְ נֹאדֶ ךָ ; הֲ לֹא, בְּ סִ פְ רָ תֶ ךָ . י אָ ז יָשׁ וּ בוּ אוֹ יְ בַ י אָ חוֹ ר, בְּ יוֹ ם אֶ קְ רָ א; זֶה-יָדַ עְ תּ ִ י, כִּ י-אֱלֹהִ ים לִ י. יא בּ ֵ אלֹהִ ים, אֲ הַ לּ ֵ ל דּ ָ בָ ר; בּ ַ יהוָה, אֲ הַ לּ ֵ ל דּ ָ בָ ר. יב בּ ֵ אלֹהִ ים בּ ָ טַ חְ תּ ִ י, לֹא אִ ירָ א; מַ ה- ּיַעֲ שֶׂ ה אָ דָ ם לִ י. יג עָ לַ י אֱלֹהִ ים נְ דָ רֶ יךָ ; אֲ שַׁ לּ ֵ ם תּ וֹ דֹת לָ ךְ . יד כִּ י הִ צּ ַ לְ תּ ָ נַפְ שִׁ י, ּ מִ מּ ָ וֶת-- הֲ לֹא רַ גְ לַ י, מִ דּ ֶ חִ י:לְ הִ תְ הַ לּ ֵ ךְ , לִ פְ נֵי אֱלֹהִ ים-- בְּ אוֹ ר, הַ חַ יִ ים

Français

1 Au chef des chantres. Sur Yonat Elem Rehokim, Mikhtam de David, lorsque les Philistins

se furent saisis de lui à Gath. 2 Prends-moi en pitié, ô Dieu, car des hommes veulent me

dévorer; sans relâche, l’adversaire me harcèle. 3 Sans relâche, mes ennemis sont haletants

[après moi], car nombreux sont ceux qui me combattent, ô Dieu suprême; 4 le jour où j’ai à

craindre, c’est à toi que je me confie. 5 Grâce à Dieu, je puis célébrer son arrêt; en Dieu j’ai

confiance, je ne crains rien: que pourrait la créature contre moi? 6 Constamment ils empirent

ma condition; toutes leurs pensées ont pour but de me nuire. 7 Ils se concertent, se mettent à

l’affût, observent chacun de mes pas; on dirait qu’ils guettent ma vie. 8 Pour cette injustice,

rejette-les; avec indignation jette à bas ces peuples. 9 Veuille compter, toi, mes courses

vagabondes, recueillir mes larmes dans ton urne, oui [les consigner] dans ton livre! 10 Alors,

mes ennemis, lâchant pied, reculeront, au jour où je t’invoquerai: je sais bien que Dieu est

pour moi. 11 Grâce à Dieu, je puis célébrer son arrêt; grâce à l’Eternel, je puis célébrer son

arrêt. 12 En Dieu j’ai confiance, je ne crains rien: que pourrait l’homme contre moi? 13 A

moi, ô Dieu, d’acquitter mes vœux envers toi: je te paierai des sacrifices de reconnaissance.

14 Car tu as préservé mon âme de la mort, et n’est-ce pas? mes pieds de la chute, de sorte que

je continue à marcher devant Dieu, dans la lumière qui éclaire les vivants.

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 055

 Hébreu

א לַ מְ נַצּ ֵ חַ בִּ נְ גִ ינֹת, מַ שְׂ כִּ יל לְ דָ וִ ד. ב הַ אֲ זִ ינָה אֱלֹהִ ים, תּ ְ פִ לּ ָ תִ י; וְ אַ ל-תּ ִ תְ עַ לּ ַ ם,

מִ תּ ְ חִ נָּתִ י. ג הַ קְ שִׁ יבָ ה לִּ י וַעֲ נֵנִ י; אָ רִ יד בְּ שִׂ יחִ י וְ אָ הִ ימָ ה. ד מִ קּ וֹ ל אוֹ יֵב--מִ פּ ְ נֵי,

עָ קַ ת רָ שָׁ ע: כִּ י-יָמִ יטוּ עָ לַ י אָ וֶן, וּ בְ אַ ף יִ שְׂ טְ מוּ נִ י. ה לִ בִּ י, יָחִ יל בְּ קִ רְ בִּ י;

וְ אֵ ימוֹ ת מָ וֶת, נָפְ לוּ עָ לָ י. ו יִ רְ אָ ה וָרַ עַ ד, יָבֹא בִ י; וַתְּ כַ סּ ֵ נִ י, פּ ַ לּ ָ צוּ ת. ז וָאֹמַ ר--מִ י-

ּ יִ תּ ֶ ן-לִ י אֵ בֶ ר, כּ ַ יוֹ נָה: אָ עוּ פָ ה וְ אֶ שְׁ כּ ֹנָה. ח הִ נֵּה, אַ רְ חִ יק נְ דֹד; אָ לִ ין בּ ַ מּ ִ דְ בּ ָ ר

סֶ לָ ה. ט אָ חִ ישָׁ ה מִ פְ לָ ט לִ י-- מֵ רוּ חַ סֹעָ ה מִ סּ ָ עַ ר. י בּ ַ לּ ַ ע אֲ דֹנָי, פּ ַ לּ ַ ג לְ שׁ וֹ נָם:

כִּ י-רָ אִ יתִ י חָ מָ ס וְ רִ יב בּ ָ עִ יר. יא יוֹ מָ ם וָלַ יְ לָ ה--יְ סוֹ בְ בֻ הָ עַ ל-חוֹ מֹתֶ יהָ ; וְ אָ וֶן וְ עָ מָ ל

בְּ קִ רְ בּ ָ הּ . יב הַ וּ וֹ ת בְּ קִ רְ בּ ָ הּ ; וְ לֹא-יָמִ ישׁ מֵ רְ חֹבָ הּ , תּ ֹךְ וּ מִ רְ מָ ה. יג כִּ י לֹא-אוֹ יֵב

יְ חָ רְ פֵ נִ י, וְ אֶ שּ ָׂ א:לֹא-מְ שַׂ נְ אִ י, עָ לַ י הִ גְ דּ ִ יל; וְ אֶ סּ ָ תֵ ר מִ מּ ֶ נּ וּ . יד וְ אַ תּ ָ ה אֱנוֹ שׁ

כְּ עֶ רְ כִּ י; אַ לּ וּ פִ י, וּ מְ יֻדּ ָ עִ י. טו אֲ שֶׁ ר יַחְ דּ ָ ו, נַמְ תּ ִ יק סוֹ ד; בְּ בֵ ית אֱלֹהִ ים, נְ הַ לּ ֵ ךְ

ּ ישימות (יַשּ ִׁ י מָ וֶת), עָ לֵ ימוֹ --יֵרְ דוּ שְׁ אוֹ ל חַ יִ ים: כִּ י-רָ עוֹ ת בִּ מְ גוּ רָ ם

בְּ רָ גֶשׁ . טז

בְּ קִ רְ בּ ָ ם. יז אֲ נִ י, אֶ ל-אֱלֹהִ ים אֶ קְ רָ א; וַיהוָה, יוֹ שִׁ יעֵ נִ י. יח עֶ רֶ ב וָבֹקֶ ר וְ צָ הֳ רַ יִ ם,

ּ אָ שִׂ יחָ ה וְ אֶ הֱ מֶ ה; וַיִ שְׁ מַ ע קוֹ לִ י. יט פּ ָ דָ ה בְ שָׁ לוֹ ם נַפְ שִׁ י, מִ קְּ רָ ב-לִ י: כִּ י-בְ רַ בִּ ים,

הָ יוּ עִ מּ ָ דִ י. כ יִ שְׁ מַ ע אֵ ל, וְ יַעֲ נֵם-- וְ יֹ שֵׁ ב קֶ דֶ ם, סֶ לָ ה:אֲ שֶׁ ר אֵ ין חֲ לִ יפוֹ ת לָ מוֹ ;

וְ לֹא יָרְ אוּ אֱלֹהִ ים. כא שָׁ לַ ח יָדָ יו, בִּ שְׁ לֹמָ יו; חִ לּ ֵ ל בְּ רִ יתוֹ . כב חָ לְ קוּ , מַ חְ מָ אֹת

פּ ִ יו-- וּ קְ רָ ב-לִ בּ וֹ :רַ כּ וּ דְ בָ רָ יו מִ שּ ֶׁ מֶ ן; וְ הֵ מּ ָ ה פְ תִ חוֹ ת. כג הַ שְׁ לֵ ךְ עַ ל-יְ הוָה,

יְ הָ בְ ךָ -- וְ הוּ א יְ כַ לְ כְּ לֶ ךָ :לֹא-יִ תּ ֵ ן לְ עוֹ לָ ם מוֹ ט-- לַ צּ ַ דּ ִ יק. כד וְ אַ תּ ָ ה אֱלֹהִ ים,

תּ וֹ רִ דֵ ם לִ בְ אֵ ר שַׁ חַ ת--אַ נְ שֵׁ י דָ מִ ים וּ מִ רְ מָ ה, לֹא-יֶחֱ צוּ יְ מֵ יהֶ ם;וַאֲ נִ י, אֶ בְ טַ ח-

בּ ָ ךְ 

Français

1 Au chef des chantres. Avec les instruments à cordes. Maskîl de David. 2 Prête l’oreille, ô Dieu, à ma prière, et ne te dérobe point à ma supplication. 3 Accorde-moi ton attention et exauce-moi: je m’agite dans ma douleur et je pousse des soupirs, 4 à cause des cris de l’ennemi, sous l’oppression du méchant; car ils m’accablent de maux et me persécutent avec fureur. 5 Mon cœur frémit dans mon sein, des transes mortelles viennent m’assaillir. 6 L’effroi, le tremblement m’envahissent, je suis enveloppé d’épouvante. 7 "Ah! me dis-je, que n’ai-je des ailes comme la colombe? Je m’envolerais pour établir [ailleurs] ma demeure. 8 Oui, je fuirais au loin, je chercherais un asile dans le désert; Sélah! 9 Je m’assurerais à la hâte un refuge contre le vent de tempête, contre l’ouragan!" 10 Seigneur, détruis, fends-leur la langue; car je ne vois que violence et désordre dans la ville. 11 Jour et nuit, ils font la ronde sur ses murs; et, dans son enceinte, ce n’est que crime et injustice. 12 De violentes passions sévissent dans son sein, l’oppression et la fraude ne bougent pas de ses places. 13 Car ce n’est pas un ennemi qui m’outrage, je pourrais le supporter ce n’est pas un adversaire haineux qui me traite de haut, je pourrais me mettre à l’abri contre lui 14 mais c’est toi, un homme en tout mon pareil, mon ami et mon confident; 15 car, ensemble, nous échangions de douces confidences, en nous rendant avec une foule bruyante dans la maison de Dieu. 16 Que la mort s’empare d’eux! Qu’ils descendent vivants dans le Cheol! Car les mauvaises passions peuplent leur demeure, leur cœur. 17 Quant à moi, je crie vers Dieu, et l’Eternel me vient en aide. 18 Soir et matin, et en plein midi, je me répands en plaintes et en soupirs, et il écoute ma voix. 19 Il me délivre et me met en sûreté, me défendant contre toute attaque, si nombreux que soient ceux qui m’assaillent. 20 Que Dieu entende et les humilie, lui qui trône de toute éternité! Sélah! car pour eux il n’est point de retour: ils ne craignent pas Dieu! 21 [Le perfide!], il porte la main sur ses amis, il viole son alliance. 22 Suaves comme la crème sont ses lèvres, et son cœur respire la guerre; ses paroles sont plus onctueuses que l’huile, et ce sont des lames d’épée! 23 Décharge-toi sur Dieu de ton fardeau, il prendra soin de toi: jamais il ne laisse vaciller le juste. 24 Et c’est toi aussi, ô Dieu, qui les feras descendre dans le gouffre de la perdition, les hommes de sang et de perfidie; ils n’atteindront pas la moitié de leurs jours. Quant à moi, je mets ma confiance en toi.

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 054

parfois, la Bible, ça tombe pile poil avec la réalité ! 

Hébreu

בְּ בֹא הַ זִּ יפִ ים, וַיֹ אמְ רוּ לְ שָׁ אוּ ל: הֲ לֹא דָ וִ ד, א לַ מְ נַצּ ֵ חַ בִּ נְ גִ ינֹת, מַ שְׂ כִּ יל לְ דָ וִ ד. ב מִ סְ תּ ַ תּ ֵ ר עִ מּ ָ נוּ . ג אֱלֹהִ ים, בְּ שִׁ מְ ךָ הוֹ שִׁ יעֵ נִ י; וּ בִ גְ בוּ רָ תְ ךָ תְ דִ ינֵנִ י. ד אֱלֹהִ ים, שְׁ מַ ע תּ ְ פִ לּ ָ תִ י; הַ אֲ זִ ינָה, לְ אִ מְ רֵ י-פִ י. ה כִּ י זָרִ ים, קָ מוּ עָ לַ י-- וְ עָ רִ יצִ ים, בִּ קְ שׁ וּ נַפְ שִׁ י;לֹא שָׂ מוּ אֱלֹהִ ים לְ נֶגְ דּ ָ ם סֶ לָ ה. ו הִ נֵּה אֱלֹהִ ים, עֹזֵר לִ י; אֲ דֹנָי, בְּ סֹמְ כֵ י נַפְ שִׁ י. ז ישוב (יָשִׁ יב) הָ רַ ע, לְ שׁ ֹרְ רָ י; בּ ַ אֲ מִ תּ ְ ךָ , הַ צְ מִ יתֵ ם. ח בִּ נְ דָ בָ ה אֶ זְ בְּ חָ ה- לּ ָ ךְ ; אוֹ דֶ ה שּ ִׁ מְ ךָ יְ הוָה כִּ י-טוֹ ב. ט כִּ י מִ כּ ָ ל-צָ רָ ה, הִ צּ ִ ילָ נִ י; וּ בְ אֹיְ בַ י, רָ אֲ תָ ה עֵ ינִ י

Français

1 Au chef des chantres. Avec les instruments à cordes. Maskîl de David, 2 lorsque les gens de Ziph furent venus dire à Saül: "David se tient caché dans notre voisinage." 3 O Dieu, secours-moi par ton nom, et rends-moi justice par ta puissance. 4 Ecoute ma prière, ô Dieu, prête l’oreille aux paroles de ma bouche; 5 car des barbares se dressent contre moi, des gens violents en veulent à ma vie: ils n’ont pas de pensée pour Dieu. Sélah! 6 Oui certes, Dieu vient à mon aide, le Seigneur est le soutien de ma vie. 7 Il fera retomber le mal sur mes adversaires: dans ton équité, tu les anéantiras. 8 De tout cœur je veux t’offrir des sacrifices; je louerai ton nom, car il signifie bonté. 9 Oui, il me délivre de toute angoisse, et mes yeux se repaissent de la vue de mes ennemis.

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 053

 Hébreu

א לַ מְ נַצּ ֵ חַ עַ ל-מָ חֲ לַ ת, מַ שְׂ כִּ יל לְ דָ וִ ד. ב אָ מַ ר נָבָ ל בְּ לִ בּ וֹ , אֵ ין אֱלֹהִ ים;הִ שְׁ חִ יתוּ , וְ הִ תְ עִ יבוּ עָ וֶל-- אֵ ין עֹשֵׂ ה-טוֹ ב. ג אֱלֹהִ ים-- מִ שּ ָׁ מַ יִ ם, הִ שְׁ קִ יף עַ ל-בְּ נֵי- אָ דָ ם:לִ רְ אוֹ ת, הֲ יֵשׁ מַ שְׂ כִּ יל-- דּ ֹרֵ שׁ, אֶ ת-אֱלֹהִ ים. ד כּ ֻ לּ וֹ סָ ג, יַחְ דּ ָ ו נֶאֱלָ חוּ : אֵ ין עֹשֵׂ ה-טוֹ ב; אֵ ין, גַּם-אֶ חָ ד. ה הֲ לֹא יָדְ עוּ , פּ ֹעֲ לֵ י-אָ וֶן: אֹכְ לֵ י עַ מּ ִ י, אָ כְ לוּ לֶ חֶ ם; אֱלֹהִ ים, לֹא קָ רָ אוּ . ו שָׁ ם, פּ ָ חֲ דוּ פַ חַ ד-- לֹא-הָ יָה-פָ חַ ד:כִּ י-אֱלֹהִ ים--פּ ִ זַּר, ּ מִ י יִ תּ ֵ ן מִ צּ ִ יוֹ ן, יְ שֻׁ עוֹ ת עַ צְ מוֹ ת חֹנָךְ ; הֱ בִ שׁ ֹתָ ה, כִּ י-אֱ לֹהִ ים מְ אָ סָ ם. ז יִ שְׂ רָ אֵ ל:בְּ שׁ וּ ב אֱ לֹהִ ים, שְׁ בוּ ת עַ מּ וֹ ; יָגֵל יַעֲ קֹב, יִ שְׂ מַ ח יִ שְׂ רָ אֵ ל

Français

1 Au chef des chantres; sur Mahalat. Maskîl de David. 2 L’impie a dit en son cœur: "Il n’est

point de Dieu!" On est corrompu, on commet des actes odieux; personne ne fait le bien.

3 Dieu, du haut du ciel, regarde les hommes, pour voir s’il en est de bien inspirés, recherchant

Dieu. 4 Tous ils ont dévié, ensemble ils sont pervertis; personne n’agit bien, pas même un

seul. 5 Ah! ils s’en ressentiront, tous ces ouvriers d’iniquité, qui dévorent mon peuple

comme on mange du pain, et n’invoquent point Dieu. 6 Là même ils seront saisis d’effroi, où

il n’y a pas lieu de s’effrayer; car Dieu disperse les membres de ceux qui t’assiègent. Tu les

couvres de honte, Dieu les ayant rejetés. 7 Ah! puisse venir de Sion le salut d’Israël! Quand

Dieu ramènera les captifs de son peuple, Jacob jubilera, Israël sera dans la joie.

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 052

 Hébreu :

א לַמְנַצֵּחַ, מַשְׂכִּיל לְדָוִד. ב בְּבוֹא, דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי-- וַיַּגֵּד לְשָׁאוּל:וַיֹּאמֶר לוֹ-- בָּא דָוִד, אֶל-בֵּית אֲחִימֶלֶךְ. ג מַה-תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה, הַגִּבּוֹר; חֶסֶד אֵל, כָּל-הַיּוֹם. ד הַוּוֹת, תַּחְשֹׁב לְשׁוֹנֶךָ; כְּתַעַר מְלֻטָּשׁ, עֹשֵׂה רְמִיָּה. ה אָהַבְתָּ רָּע מִטּוֹב; שֶׁקֶר, מִדַּבֵּר צֶדֶק סֶלָה. ו אָהַבְתָּ כָל-דִּבְרֵי-בָלַע; לְשׁוֹן מִרְמָה. ז גַּם-אֵל, יִתָּצְךָ לָנֶצַח:יַחְתְּךָ וְיִסָּחֲךָ מֵאֹהֶל; וְשֵׁרֶשְׁךָ מֵאֶרֶץ חַיִּים סֶלָה. ח וְיִרְאוּ צַדִּיקִים וְיִירָאוּ; וְעָלָיו יִשְׂחָקוּ. ט הִנֵּה הַגֶּבֶר-- לֹא יָשִׂים אֱלֹהִים, מָעוּזּוֹ:וַיִּבְטַח, בְּרֹב עָשְׁרוֹ; יָעֹז, בְּהַוָּתוֹ. י וַאֲנִי, כְּזַיִת רַעֲנָן-- בְּבֵית אֱלֹהִים;בָּטַחְתִּי בְחֶסֶד-אֱלֹהִים, עוֹלָם וָעֶד. יא אוֹדְךָ לְעוֹלָם, כִּי עָשִׂיתָ; וַאֲקַוֶּה שִׁמְךָ כִי-טוֹב, נֶגֶד חֲסִידֶיךָ

Français 

1 Au chef des chantres. Maskîl, de David, 2 lorsque Doëg l’Iduméen fut venu faire un rapport à Saül en lui disant: "David est entré dans la maison d’Abimélec." 3 Pourquoi te glorifier de ta cruauté, homme vaillant? La bonté de Dieu ne se dément jamais. 4 Ta langue prépare des ruines, comme un rasoir effilé, ô artisan de perfidie! 5 Tu donnes la préférence au mal sur le bien, tu aimes mieux mentir que parler loyalement. Sélah! 6 Tu n’as de goût que pour les discours malfaisants, pour le langage de l’astuce. 7 Aussi Dieu t’abattra-t-il pour toujours; il t’empoignera et t’arrachera de ta tente; il te déracinera de la terre des vivants. Sélah! 8 Les justes en seront témoins, saisis de respect, et ils riront de lui. 9 "Le voilà, l’homme qui ne cherchait pas sa force en Dieu, mais qui se fiait à sa grande richesse, et faisait le fier dans sa passion du mal!" 10 Tandis que moi, je suis comme un olivier verdoyant, dans la maison de Dieu; je mets à jamais ma confiance dans la bonté de Dieu. 11 Eternellement, je veux te rendre grâce pour ce que tu as fait, et placer mon espoir en ton nom, car tu es bon à l’égard de tes pieux serviteurs.

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 051

Hébreu :

 א לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לְדָוִד. ב בְּבוֹא-אֵלָיו, נָתָן הַנָּבִיא-- כַּאֲשֶׁר-בָּא, אֶל-בַּת-שָׁבַע. ג חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ; כְּרֹב רַחֲמֶיךָ, מְחֵה פְשָׁעָי. ד הרבה (הֶרֶב), כַּבְּסֵנִי מֵעֲו‍ֹנִי; וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי. ה כִּי-פְשָׁעַי, אֲנִי אֵדָע; וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד. ו לְךָ לְבַדְּךָ, חָטָאתִי, וְהָרַע בְּעֵינֶיךָ, עָשִׂיתִי:לְמַעַן, תִּצְדַּק בְּדָבְרֶךָ-- תִּזְכֶּה בְשָׁפְטֶךָ. ז הֵן-בְּעָווֹן חוֹלָלְתִּי; וּבְחֵטְא, יֶחֱמַתְנִי אִמִּי. ח הֵן-אֱמֶת, חָפַצְתָּ בַטֻּחוֹת; וּבְסָתֻם, חָכְמָה תוֹדִיעֵנִי. ט תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר; תְּכַבְּסֵנִי, וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין. י תַּשְׁמִיעֵנִי, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה; תָּגֵלְנָה, עֲצָמוֹת דִּכִּיתָ. יא הַסְתֵּר פָּנֶיךָ, מֵחֲטָאָי; וְכָל-עֲו‍ֹנֹתַי מְחֵה. יב לֵב טָהוֹר, בְּרָא-לִי אֱלֹהִים; וְרוּחַ נָכוֹן, חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי. יג אַל-תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ; וְרוּחַ קָדְשְׁךָ, אַל-תִּקַּח מִמֶּנִּי. יד הָשִׁיבָה לִּי, שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ; וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי. טו אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ; וְחַטָּאִים, אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ. טז הַצִּילֵנִי מִדָּמִים, אֱלֹהִים-- אֱלֹהֵי תְּשׁוּעָתִי:תְּרַנֵּן לְשׁוֹנִי, צִדְקָתֶךָ. יז אֲדֹנָי, שְׂפָתַי תִּפְתָּח; וּפִי, יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ. יח כִּי, לֹא-תַחְפֹּץ זֶבַח וְאֶתֵּנָה; עוֹלָה, לֹא תִרְצֶה. יט זִבְחֵי אֱלֹהִים, רוּחַ נִשְׁבָּרָה:לֵב-נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה-- אֱלֹהִים, לֹא תִבְזֶה. כ הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ, אֶת-צִיּוֹן; תִּבְנֶה, חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם. כא אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי-צֶדֶק, עוֹלָה וְכָלִיל;אָז יַעֲלוּ עַל-מִזְבַּחֲךָ פָרִים

Français 
1 Au chef des chantres. Psaume de David 2 lorsque le prophète Nathan fut venu le trouver, à la suite de ses relations avec Bethsabée. 3 Prends-moi en pitié, ô Dieu, dans la mesure de ta bonté; selon la grandeur de ta clémence, efface mes fautes. 4 Lave-moi à grandes eaux de mon iniquité, purifie-moi de mon péché. 5 Car je reconnais mes fautes, et mon péché est sans cesse sous mes regards. 6 Contre toi seul j’ai failli, j’ai fait ce qui est mal à tes yeux; ainsi tu serais équitable dans ton arrêt, tu aurais le droit pour toi en me condamnant. 7 Mais, en vérité, j’ai été enfanté dans l’iniquité, et c’est dans le péché que ma mère m’a conçu. 8 Or, toi tu exiges la vérité dans le secret des cœurs, dans mon for intime tu m’enseignes la sagesse. 9 Puisses-tu me purifier avec l’hysope, pour que je sois pur! Puisses-tu me laver, pour que je sois plus blanc que neige! 10 Puisses-tu me faire entendre des accents d’allégresse et de joie, afin que ces membres que tu as broyés retrouvent leur joyeux entrain! 11 Détourne ton visage de mes péchés, efface toutes mes iniquités. 12 O Dieu, crée en moi un cœur pur, et fais renaître dans mon sein un esprit droit. 13 Ne me rejette pas de devant ta face, ne me retire pas ta sainte inspiration. 14 Rends-moi la pleine joie de ton secours, et soutiens-moi avec ton esprit magnanime. 15 Je voudrais enseigner tes voies aux pécheurs, afin que les coupables reviennent à toi. 16 Préserve-moi, ô Dieu, Dieu de mon salut, d’un arrêt sanglant: ma langue célébrera ton équité. 17 Seigneur, puisses-tu m’ouvrir les lèvres, pour que ma bouche proclame tes louanges! 18 Car tu ne souhaites pas de sacrifices, je les offrirais volontiers tu ne prends point plaisir aux holocaustes: 19 les sacrifices [agréables] à Dieu, c’est un esprit contrit; un cœur brisé et abattu, ô Dieu, tu ne le dédaignes point. 20 Ah! dans ta bienveillance, daigne restaurer Sion, rebâtir les murailles de Jérusalem. 21 Alors tu agréeras des sacrifices pieux, holocaustes et victimes parfaites alors on présentera des taureaux sur ton autel.

Le journal d'Anne(3) : vie et destin

  "Oui, je ne veux pas, comme la plupart des gens, avoir vécu pour rien. Je veux être utile ou agréable aux gens qui vivent autour de moi et qui ne me connaissent pourtant pas, je veux continuer à vivre, même après ma mort ! Et c'est pourquoi je suis reconnaissante à Dieu de m'avoir donné à la naissance une possibilité de me développer et d'écrire, et donc d'exprimer tout ce qu'il y a en moi !"

Journal d'Anne Franck, Mercredi 5 Avril 1944 

Le journal d'Anne (2) : la beauté du monde comme remède

 "Alors, je ne pense pas à toute la détresse, mais à la beauté qui subsiste encore. C'est là que réside pour une grande part la différence entre Maman et moi. Le conseil qu'elle donne contre la mélancolie est : "Pense à toute la détresse du monde et estime-toi heureuse de ne pas la connaître."

Mon conseil à moi, c'est : "Sors, va dans les champs, dans la nature et au soleil, sors et essaie de retrouver le bonheur en toi ; pense à toute la beauté qui croît en toi et autour de toi et sois heureuse !"

Journal d'Anne Franck, Mardi 7 Mars 1944 

Le journal d'Anne (1) : fausse prémonition

C'est une sensation très étrange, pour quelqu'un dans mon genre, d'écrire un journal. Non seulement je n'ai jamais écrit, mais il me semble que plus tard, ni moi ni personne ne s'intéressera aux confidences d'une écolière de treize ans. 

Journal d'Anne Franck, samedi 20 juin 1942.

deuxième chance ?

 

Plusieurs fois, nous nous croisons dans la rue. A la japonaise, nos silhouettes se dépassent sans se toucher, sans se regarder, sans la moindre émotion extérieure qui se dégage, comme si rien ne se passait, comme si rien ne s’était jamais passé jamais. Je choisis à chaque fois la même technique d’évitement. Pourtant, à chaque fois, quelques secondes après, je regrette.
 Je regrette les jours heureux, l’intimité, les petits bonheurs, des échanges comme je n’avais jamais connus, féminins, culturels, gustatifs, naturels, simples, sophistiqués, intimes, complices, délicats. 

Je regrette la catastrophe, que je n’ai jamais comprise, que je n’ai jamais expliquée. 

Et cette fois encore, je me dis : pourquoi ne pas recommencer ; pourquoi ne pas laisser sa chance à l’oubli total, à la deuxième chance ? 

“If we had the chance to do it all again
Tell me, would we?
Could we? » 

Should we ?

Il me semble souvent que nous pourrions essayer. Ce qu’en penseraient les autres, pour tout dire, je m’en fous,  pour ce qu’ils comprenaient de notre drôle d’amitié ... En serais-je capable, moi qui ai tant besoin d’avoir confiance ? Je ne saurais le dire. Mais j’en ai souvent tellement envie. Souvent mais pas toujours. J’essaie de me convaincre qu’elle en est incapable. Mais qu’en sais-je , après tout ?

Mon journal de Hanouca : Jour 6.Amis

 

JOUR 6. AMIS

Huit journées, c’est l’idéal pour inviter ses amis à un allumage. Profiter de retrouver des amis juifs délaissés à l’heure d’un thé tardif, chanter et faire tourner les toupies. Echanger avec ses amis chrétiens autour de nos lumières couronnes de l’Avent et autres cierges. Même les athées aiment Hanouka, sa symbolique, et nous gratifient des illuminations de leur coutume régionale, comme les sacs huilés d’Alsace … 

Mon journal de Hanouca : Jour 5. Cadeaux

Entre deux cultures, ma fille, née le jour de Noël, ne s’est pas aperçue tout de suite que c’était une grosse arnaque que de naître un jour qui est destiné à bien d’autres agapes, car tout le monde s’en rappelle mais tout le monde s’en fout. Et de temps en temps, son anniversaire tombe aussi pendant Hanouca, et c’est le même problème. Parfois, comme cette année, on cumule les deux. Aussi, j’ai instauré une nouvelle coutume, celle des petits cadeaux hanoukiens quotidiens à thème annuel. C’est chaque année l’occasion de me creuser la tête avec délices pour trouver sujet et offrandes en rapport avec le sujet. L’année dernière, j’ai trouvé le fin du fin : exécuter de mes petites mains plutôt maladroites chaque cadeau, en trouvant des genres différents. Mon préféré, le bijou de sac libellule …

Mon journal de Hanouca : Jour 4. Hanoukias

Chaque Juif est attaché à une hanoukia qui est quelque part dans le monde. Certains ont la nostalgie de celle de leur enfance, perdue dans un déménagement, échappée lors d’un héritage, spoliée, que sais-je encore tout est possible … D’autres ont acheté la leur dans le souk de Jérusalem, au rayon souvenirs, et on ne sait pas toujours trouver les bougies qui vont avec. D’autres hanoukias sont plus précieuses, en argent, et on les astique toute l’année, si bien que l’on n’ose pas le moment venu les allumer de crainte de les salir et on se rabat sur celle du bazar yéroushalmite. Les plus prisées sont à l’huile d’olive, donc sépharades … comme la mienne, par exemple, qui vient de la boutique du musée d’Israël. Je la range précieusement pour avoir le plaisir de la redécouvrir chaque année, mais surtout pas à la cave, j’ai trop peur qu’elle soit volée. Hors format, j’ai mis longtemps à lui trouver une base, car l’huile, ça coule partout, avec moi une fiole ne durerait pas huit jours mais bien moitié moins. Je l’allume chaque soir avec une joie extrême, je savoure chaque jour , jusqu’à la dernière étincelle. Jusqu’à la pleine lumière du 8e jour, avec une once d’amertude pour la finitude qu’elle implique.

Mon journal de Hanouka : Jour 3. Talmud

Depuis maintenant plusieurs années, la coutume de mon cercle d’étude de Talmud est d’allumer la bougie du mardi de Hanouca chez moi. Un bonheur partagé de se retrouver, de célébrer ensemble, de chanter cette chanson à l’air désuet de Maoz Tsour qui me fait conjointement aimer ce moment et m’inquiéter que mes voisins croient que je suis dans une secte protestante … un bonheur simple qui compense le fait que nous allumerons ensuite la lumière, il faut bien étudier. Chaque année, pain d’épice, pain à la tomate et inarizuchis, sans quoi les invités seront déçus, agrémentés des offrandes des convives. Chaque année, de nouveaux invités, étudiants ou de passage. Chaque année aussi les présences de ceux qui ne sont plus, Sigrid qui bien que non talmudiste exigeait de présider la séance, et cette année les élégants, la terrible Daisy et le prince Charles, bien plus princier que son homonyme. Notre séance leur sera dédiée.

Mon journal de Hanouka : Jour 2.Beignets

Aujourd’hui pour l’allumage, j’ai acheté une autre sorte de beignets que ceux d’hier à la synagogue (des chichis comme sur la plage de mon enfance) : des merveilles. Le nom est aussi joli que le gâteau lui-même, une bande toute plate mais remplies de bulles de bonheur, croustillante et sucrée.

Il faudra demain des laktes, puis des donuts, des beignets arabes, des chouros, des beignets de courgettes, et le dernier, que faire ? Mais oui, des tempuras, je les demanderai en cadeau à Hatsuosan qui ne pourra rien me refuser en ce jour de Noël !

Mon journal de Hanouka : Jour 1.Ténèbres

 NB : mon journal de hanouka, initiative de Suzy Morgenstern pour son atelier à Maayane Or le 18 décembre, jour funeste de la finale du mondial de foot et accessoirement du premier jour de hanouka cette année

D’habitude, je suis chez moi le premier jour de Hanouca, et au moment de l’allumage, j’éteins toutes les lumières de la maison, tout est sombre autour de moi. Alors, j’allume le shemesh de ma lampe à huile marocaine , puis la première lumière. La lueur est minuscule, à peine mes yeux arrivent-ils à déchiffrer, plutôt par habitude, les mots de la prière. Et je reste ainsi, dans les ténèbres, jusqu’à l’extinction du shemesh, une trentaine de minutes. Ainsi est Hanouca, une minuscule lueur au milieu des ténèbres du monde. Mais je sais que cette lumière va croître au fil des jours, que ma prière sera de plus en plus claire au long de la semaine, que la lueur du premier jour deviendra illumination de ma fenêtre que les passants verront, et cette année, jusqu’au jour de Noël.