De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 056

 Hébreu

א לַ מְ נַצּ ֵ חַ , עַ ל-יוֹ נַת אֵ לֶ ם רְ חֹקִ ים-- לְ דָ וִ ד מִ כְ תּ ָ ם:בּ ֶ אֱחֹז אוֹ תוֹ פְ לִ שְׁ תּ ִ ים בְּ גַת. ּ חָ נֵּנִ י אֱלֹהִ ים, כִּ י-שְׁ אָ פַ נִ י אֱנוֹ שׁ; כּ ָ ל-הַ יוֹ ם, לֹחֵ ם יִ לְ חָ צֵ נִ י. ג שָׁ אֲ פוּ שׁוֹ רְ רַ י, כּ ָ ל- ב ּהַ יוֹ ם: כִּ י-רַ בִּ ים לֹחֲ מִ ים לִ י מָ רוֹ ם. ד יוֹ ם אִ ירָ א-- אֲ נִ י, אֵ לֶ יךָ אֶ בְ טָ ח. ּ בּ ֵ אלֹהִ ים, אֲ הַ לּ ֵ ל דּ ְ בָ רוֹ :בּ ֵ אלֹהִ ים בּ ָ טַ חְ תּ ִ י, לֹא אִ ירָ א; מַ ה-יַעֲ שֶׂ ה בָ שָׂ ר לִ י. ה ּ כּ ָ ל-הַ יוֹ ם, דּ ְ בָ רַ י יְ עַ צּ ֵ בוּ ; עָ לַ י כּ ָ ל-מַ חְ שְׁ בֹתָ ם לָ רָ ע. ז יָגוּ רוּ , יצפינו (יִ צְ פּ וֹ נוּ )-- ו הֵ מּ ָ ה, עֲ קֵ בַ י יִ שְׁ מֹרוּ : כּ ַ אֲ שֶׁ ר, קִ וּ וּ נַפְ שִׁ י. ח עַ ל-אָ וֶן פּ ַ לּ ֶ ט-לָ מוֹ ; בְּ אַ ף, עַ מּ ִ ים הוֹ רֵ ד אֱלֹהִ ים. ט נֹדִ י, סָ פַ רְ תּ ָ ה-אָ תּ ָ ה: שִׂ ימָ ה דִ מְ עָ תִ י בְ נֹאדֶ ךָ ; הֲ לֹא, בְּ סִ פְ רָ תֶ ךָ . י אָ ז יָשׁ וּ בוּ אוֹ יְ בַ י אָ חוֹ ר, בְּ יוֹ ם אֶ קְ רָ א; זֶה-יָדַ עְ תּ ִ י, כִּ י-אֱלֹהִ ים לִ י. יא בּ ֵ אלֹהִ ים, אֲ הַ לּ ֵ ל דּ ָ בָ ר; בּ ַ יהוָה, אֲ הַ לּ ֵ ל דּ ָ בָ ר. יב בּ ֵ אלֹהִ ים בּ ָ טַ חְ תּ ִ י, לֹא אִ ירָ א; מַ ה- ּיַעֲ שֶׂ ה אָ דָ ם לִ י. יג עָ לַ י אֱלֹהִ ים נְ דָ רֶ יךָ ; אֲ שַׁ לּ ֵ ם תּ וֹ דֹת לָ ךְ . יד כִּ י הִ צּ ַ לְ תּ ָ נַפְ שִׁ י, ּ מִ מּ ָ וֶת-- הֲ לֹא רַ גְ לַ י, מִ דּ ֶ חִ י:לְ הִ תְ הַ לּ ֵ ךְ , לִ פְ נֵי אֱלֹהִ ים-- בְּ אוֹ ר, הַ חַ יִ ים

Français

1 Au chef des chantres. Sur Yonat Elem Rehokim, Mikhtam de David, lorsque les Philistins

se furent saisis de lui à Gath. 2 Prends-moi en pitié, ô Dieu, car des hommes veulent me

dévorer; sans relâche, l’adversaire me harcèle. 3 Sans relâche, mes ennemis sont haletants

[après moi], car nombreux sont ceux qui me combattent, ô Dieu suprême; 4 le jour où j’ai à

craindre, c’est à toi que je me confie. 5 Grâce à Dieu, je puis célébrer son arrêt; en Dieu j’ai

confiance, je ne crains rien: que pourrait la créature contre moi? 6 Constamment ils empirent

ma condition; toutes leurs pensées ont pour but de me nuire. 7 Ils se concertent, se mettent à

l’affût, observent chacun de mes pas; on dirait qu’ils guettent ma vie. 8 Pour cette injustice,

rejette-les; avec indignation jette à bas ces peuples. 9 Veuille compter, toi, mes courses

vagabondes, recueillir mes larmes dans ton urne, oui [les consigner] dans ton livre! 10 Alors,

mes ennemis, lâchant pied, reculeront, au jour où je t’invoquerai: je sais bien que Dieu est

pour moi. 11 Grâce à Dieu, je puis célébrer son arrêt; grâce à l’Eternel, je puis célébrer son

arrêt. 12 En Dieu j’ai confiance, je ne crains rien: que pourrait l’homme contre moi? 13 A

moi, ô Dieu, d’acquitter mes vœux envers toi: je te paierai des sacrifices de reconnaissance.

14 Car tu as préservé mon âme de la mort, et n’est-ce pas? mes pieds de la chute, de sorte que

je continue à marcher devant Dieu, dans la lumière qui éclaire les vivants.