De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 079

 Psaumes, 79 (Hébreu)

א ִמ ְז מ ֹו ר , ְל ָא ָס ף : ֱא ל ֹ ִה י ם , ּ ָב א ּו ג ֹו ִי ם ּ ְב ַנ ֲח ָל ֶת ָך - - ִט ּ ְמ א ּו , ֶא ת ֵה י ַכ ל ָק ְד ֶ ׁש ָך ; ָ ׂש מ ּו ֶאת-ְירּו ָׁש ִַלם ְל ִעִּיים. ב ָנ ְתנּו, ֶאת-ִנ ְב ַלת ֲע ָב ֶדי ָך-- ַמ ֲא ָכל, ְלעֹוף ַה ָּׁש ָמִים; ְּב ַׂשר ֲח ִסי ֶדי ָך, ְל ַחְיתֹו- ָא ֶרץ. ג ָׁש ְפכּו ָד ָמם, ַּכ ַּמִים-- ְס ִביבֹות ְירּו ָׁש ִָלם; ְו ֵאין קֹו ֵבר. ד ָה ִי י נ ּו ֶח ְר ּ ָפ ה , ִל ְ ׁש ֵכ ֵנ י נ ּו ; ַל ַע ג ָו ֶק ֶל ס , ִל ְס ִב י ב ֹו ֵת י נ ּו . ה ַע ד - ָמ ה ְי ה ָו ה , ּ ֶת ֱא ַנ ף ָלֶנַצח; ִּתְבַערְּכמֹו-ֵאׁש,ִקְנָאֶתָך. וְׁשפְֹךֲחָמְתָך-- ֶאלַהּגֹוִים,ֲאֶׁשרלֹא- ְי ָד ע ּו ָך : ְו ַע ל ַמ ְמ ָל כ ֹו ת - - ֲא ֶ ׁש ר ּ ְב ִ ׁש ְמ ָך , ל ֹ א ָק ָר א ּו . ז ּ ִכ י , ָא ַכ ל ֶא ת - ַי ֲע ק ֹ ב ; ְו ֶא ת - ָנוֵה ּו ֵה ַׁש ּמ ּו. ח ַאל- ִּת ְז ָּכר- ָלנ ּו, ֲע ֹונֹת ִרא ׁשֹ ִנים: ַמ ֵהר, ְי ַק ְּדמ ּונ ּו ַר ֲח ֶמי ָך-- ִּכי ַד ּלֹונּו ְמאֹד. ט ָעְז ֵרנּו, ֱאלֹ ֵהי ִי ְׁש ֵענּו-- ַעל- ְּד ַבר ְּכבֹוד- ְׁש ֶמ ָך;ְו ַה ִּצי ֵלנּו ְו ַכֵּפר ַעל- ַחּטֹאֵתינּו, ְלַמַען ְׁשֶמָך. י ָלָּמה, ֹיאְמרּו ַהּגֹוִים-- ַאּיֵה ֱאלֵֹהיֶהם:ִיָּוַדע ַּבּגִֹיים ְל ֵע י ֵנ י נ ּו ; ִנ ְק ַמ ת , ּ ַד ם - ֲע ָב ֶד י ָך ַה ּ ָ ׁש פ ּו ְך . י א ּ ָת ב ֹו א ְל ָפ ֶנ י ָך , ֶא ְנ ַק ת ָא ִס י ר : ּ ְכ ג ֹ ֶד ל ְזרֹו ֲע ָך--הֹו ֵתר, ְּב ֵני ְתמּו ָתה. יב ְו ָה ֵׁשב ִל ְׁש ֵכ ֵנינּו ִׁש ְב ָע ַתִים, ֶאל- ֵחי ָקם; ֶח ְרָּפ ָתם ֲא ֶש ׁ ר ֵח ְר פ ּו ָך ֲא ד ֹ ָנ י . י ג ו ַ ֲא ַנ ְח נ ּו ַע ּ ְמ ָך , ְו צ ֹ א ן ַמ ְר ִע י ֶת ָך - - נ ֹו ֶד ה ּ ְל ָך ,
ְלע ֹו ָלם: ְלד ֹור וָדֹר-- ְנ ַס ּ ֵפר, ְּת ִה ָּל ֶת ָך

Psaumes, 79 (Français)

1 Psaume d’Assaph. O Dieu, des païens ont envahi ton héritage, souillé ton temple saint, réduit Jérusalem en un monceau de décombres. 2 Ils ont livré le cadavre de tes serviteurs en pâture aux oiseaux du ciel, la chair de tes pieux adorateurs aux bêtes des champs. 3 Leur sang, ils l’ont répandu comme l’eau autour de Jérusalem; personne ne leur donne la sépulture. 4 Nous sommes devenus un objet d’opprobre pour nos voisins, la risée et la fable de ceux qui nous entourent. 5 Jusqu’à quand, ô Eternel, seras-tu obstinément irrité, ta rancune sera-t-elle brûlante comme le feu? 6 Répands ta colère sur les peuples qui ne te connaissent point, sur les empires qui n’invoquent pas ton nom! 7 Car ils ont dévoré Jacob et fait une ruine de sa demeure. 8 Ne nous impute point les fautes du passé; que ta pitié vienne promptement à nous: car nous sommes tombés bien bas. 9 Viens à notre secours, Dieu de notre salut, par égard pour l’honneur de ton nom: à cause de ton nom, délivre-nous, pardonne nos péchés. 10 Pourquoi les peuples diraient-ils: "Où est leur Dieu?" Puisse sous nos yeux éclater, parmi les peuples, la vengeance qu’appelle le sang de tes serviteurs versé par eux! 11 Puissent les soupirs des captifs monter vers toi! Par la puissance de tes bras, veille au salut de ceux qui sont voués à la mort. 12 Fais retomber sept fois sur la tête de nos voisins la peine des outrages qu’ils ont dirigés contre toi, ô Seigneur! 13 Et nous, ton peuple, les brebis de ton pâturage, nous te rendrons grâce à jamais, d’âge en âge nous proclamerons tes louanges.

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 078

 Psaumes, 78 (Hébreu)

ַהּטּו ָאְזְנֶכם, ְלִאְמֵרי-ִפי. ב ֶאְפְּתָחה
ג ֲא ֶ ׁש ר ָ ׁש ַמ ְע נ ּו , ַו ּ ֵנ ָד ֵע ם ; ַו ֲא ב ֹו ֵת י נ ּו ,
ְלדֹור ַא ֲחרֹון, ְמ ַסְּפ ִרים ְּת ִה ּלֹות
ְיה ָוה;וֶ ֱעז ּוז ֹו ְו ִנ ְפ ְלאֹ ָתיו, ֲא ֶׁשר ָע ָׂשה. ה ַו ּיָ ֶקם ֵעד ּות, ְּב ַי ֲעקֹב, ְות ֹו ָרה, ָׂשם ְּבִי ְׂש ָר ֵאל: ֲא ֶׁשר ִצָּוה, ֶאת- ֲאבֹו ֵתינּו-- ְלהֹו ִדי ָעם, ִל ְב ֵני ֶהם. ו ְל ַמ ַען ֵי ְדעּו, ּדֹור ַאֲחרֹון--ָּבִניםִיּוֵָלדּו; ָיֻקמּו,ִויַסְּפרּוִלְבֵניֶהם. זְוָיִׂשימּוֵבאלִֹהים,ִּכְסָלם: ְולֹא ִי ְׁש ְּכחּו, ַמ ַע ְל ֵלי- ֵאל; ּו ִמ ְצֹו ָתיו ִיְנצֹרּו. ח ְולֹא ִי ְהיּו, ַּכ ֲאבֹו ָתם-- ּדֹור, סֹו ֵרר ּומֶֹרה:ּדֹור,לֹא-ֵהִכין ִלּבֹו; ְולֹא-ֶנֶאְמָנה ֶאת-ֵאלרּוחֹו. טְּבֵני-ֶאְפַרִים,נֹוְׁשֵקי רֹוֵמי-ָקֶׁשת; ָהְפכּו, ְּביֹום ְקָרב. ילֹא ָׁשְמרּו, ְּבִרית ֱאלִֹהים; ּוְבתֹוָרתֹו, ֵמֲאנּו ָל ֶל ֶכת. יא ַוִּי ְׁש ְּכחּו ֲע ִלילֹו ָתיו; ְוִנ ְפ ְלאֹו ָתיו, ֲא ֶׁשר ֶה ְר ָאם. יב ֶנ ֶגד ֲאבֹו ָתם, ָע ָׂשה ֶפ ֶל א ; ּ ְב ֶא ֶר ץ ִמ ְצ ַר ִי ם ְ ׂש ֵד ה - צ ֹ ַע ן . י ג ּ ָב ַק ע ָי ם , ַו ּ ַי ֲע ִב י ֵר ם ; ַו ּ ַי ּ ֶצ ב - ַמ ִי ם ּ ְכ מ ֹו - ֵנ ד . י ד ַו ּי ַ ְנ ֵח ם ּ ֶב ָע ָנ ן י ֹו ָמ ם ; ְו ָכ ל - ַה ּ ַל ְי ָל ה , ּ ְב א ֹו ר ֵא ׁש . ט ו ְי ַב ּ ַק ע ֻצ ִר י ם , ּ ַב ּ ִמ ְד ּ ָב ר ; ַו ּ ַי ְ ׁש ְק , ּ ִכ ְת ה ֹ מ ֹו ת ַר ּ ָב ה . ט ז ַו ּי ֹו ִצ א נ ֹו ְז ִל י ם ִמ ּ ָס ַל ע ; ַו ּי ֹו ֶר ד ּ ַכ ְ ּנ ָה ר ֹו ת ָמ ִי ם . י ז ַו ּי ֹו ִס י פ ּו ע ֹו ד , ַל ֲח ט ֹ א - ל ֹו - - ַל ְמ ר ֹו ת ֶע ְל י ֹו ן , ּ ַב ּ ִצ ּ ָי ה . י ח ַו ְי ַנ ּס ּו - ֵא ל ּ ִב ְל ָב ָב ם - - ִל ְ ׁש ָא ל - א ֹ ֶכ ל ְלַנְפָׁשם. יטַוְיַדְּברּו, ֵּבאלִֹהים: ָאְמרּו, ֲהיּוַכל ֵאל--ַלֲערְֹך ֻׁשְלָחן, ַּבִּמְדָּבר. כ ֵהן ִה ּ ָכ ה - צ ּו ר , ַו ּ ָי ז ּו ב ּו ַמ ִי ם - - ּו ְנ ָח ִל י ם ִי ְ ׁש ט ֹ פ ּו : ֲה ַג ם - ֶל ֶח ם , י ּו ַכ ל ּ ֵת ת ; ִא ם - ָי ִכ י ן ְ ׁש ֵא ר ְלַעּמֹו. כא ָלֵכן, ָׁשַמע ְיהָוה-- ַוִּיְתַעָּבר:ְוֵא ׁש, ִנְּׂשָקה ְבַיֲעקֹב; ְוַגם-ַאף, ָעָלה ְב ִי ְ ׂש ָר ֵא ל . כ ב ּ ִכ י ל ֹ א ֶה ֱא ִמ י נ ּו , ּ ֵב א ל ֹ ִה י ם ; ְו ל ֹ א ָב ְט ח ּו , ּ ִב י ׁש ּו ָע ת ֹו . כ ג ַו ְי ַצ ו ְ ׁש ָח ִק י ם ִמ ּ ָמ ַע ל ; ְו ַד ְל ֵת י ָ ׁש ַמ ִי ם ּ ָפ ָת ח . כ ד ַו ּ ַי ְמ ֵט ר ֲע ֵל י ֶה ם ָמ ן ֶל ֱא כ ֹ ל ; ּו ְד ַג ן - ָ ׁש ַמ ִי ם , ָנ ַת ן ָלמֹו. כה ֶל ֶחם ַא ִּבי ִרים, ָא ַכל ִאי ׁש; ֵצי ָדה ָׁש ַלח ָל ֶהם ָל ׂשֹ ַבע. כו ַי ַּסע ָק ִדים, ַּבָּׁשָמִים; ַוְיַנֵהג ְּבֻעזֹּו ֵתיָמן. כזַוַּיְמֵטר ֲעֵליֶהם ֶּכָעָפר ְׁשֵאר; ּוְכחֹול ַיִּמים,עֹוף ּ ָכ ָנ ף . כ ח ַו ּ ַי ּ ֵפ ל , ּ ְב ֶק ֶר ב ַמ ֲח ֵנ ה ּו ; ָס ִב י ב , ְל ִמ ְ ׁש ּ ְכ נ ֹ ָת י ו . כ ט ַו ֹ ּי א ְכ ל ּו ַו ִ ּי ְ ׂש ּ ְב ע ּו ְמ א ֹ ד ; ְוַתֲאָוָתם, ָיִבא ָלֶהם. ללֹא-ָזרּו ִמַּתֲאָוָתם; עֹוד, ָאְכָלם ְּבִפיֶהם. לאְוַאף ֱאלִֹהים, ָע ָל ה ָב ֶה ם , ַו ּי ַ ֲה ר ֹ ג , ּ ְב ִמ ְ ׁש ַמ ּנ ֵ י ֶה ם ; ּו ַב ח ּו ֵר י ִי ְ ׂש ָר ֵא ל ִה ְכ ִר י ַע . ל ב ּ ְב ָכ ל - ז ֹ א ת ָח ְטאּו-עֹוד; ְולֹא- ֶה ֱא ִמינּו, ְּבִנ ְפ ְלאֹו ָתיו. לג ַוְי ַכל- ַּב ֶה ֶבל ְי ֵמי ֶהם; ּו ְׁשנֹו ָתם, ַּבֶּבָהָלה. לדִאם-ֲהָרָגםּוְדָרׁשּוהּו; ְוָׁשבּו,ְוִׁשֲחרּו-ֵאל. להַוִּיְזְּכרּו,ִּכי-ֱאלִֹהים צ ּו ָר ם ; ְו ֵא ל ֶע ְל י ֹו ן , ּג ֹ ֲא ָל ם . ל ו ַו ְי ַפ ּת ּו ה ּו ּ ְב ִפ י ֶה ם ; ּו ִב ְל ׁש ֹו ָנ ם , ְי ַכ ְז ּ ב ּו - ל ֹו . ל ז ְו ִל ּ ָב ם , ל ֹ א - ָנ כ ֹו ן ִע ּמ ֹו ; ְו ל ֹ א ֶנ ֶא ְמ נ ּו , ּ ִב ְב ִר י ת ֹו . ל ח ְו ה ּו א ַר ח ּו ם , ְי ַכ ּ ֵפ ר ָע ֹו ן - - ְולֹא- ַי ְ ׁש ִחית: ְו ִה ְר ָּבה, ְל ָה ִ ׁשיב ַא ּפ ֹו; ְולֹא- ָי ִעיר, ָּכל- ֲח ָמת ֹו. לט ַו ִּי ְז ּכֹר, ִּכי- ָב ָׂשר ֵה ּ ָמ ה ; ר ּו ַח ה ֹו ֵל ְך , ְו ל ֹ א ָי ׁש ּו ב . מ ּ ַכ ּ ָמ ה , ַי ְמ ר ּו ה ּו ַב ּ ִמ ְד ּ ָב ר ; ַי ֲע ִצ י ב ּו ה ּו ,

א ַמְׂשִּכיל, ְלָאָסף:ַהֲאִזיָנה ַעִּמי, ּתֹוָרִתי; ְב ָמ ָ ׁש ל ּ ִפ י ; ַא ּ ִב י ָע ה ִח י ד ֹו ת , ִמ ִ ּנ י - ֶק ֶד ם . ִסְּפרּו- ָלנּו. דלֹא ְנ ַכ ֵחד, ִמ ְּבנֵי ֶהם--

ִּביִׁשימֹון. מאַוָּי ׁשּובּו ַוְיַנּסּו ֵאל; ּוְקדֹו ׁש ִיְׂשָרֵאל ִהְתוּו. מבלֹא-ָזְכרּו ֶאת-ָידֹו; י ֹו ם , ֲא ֶ ׁש ר - ּ ָפ ָד ם ִמ ִ ּנ י - ָצ ר . מ ג ֲא ֶ ׁש ר - ָ ׂש ם ְ ּב ִמ ְצ ַר ִי ם , א ֹ ת ֹו ָת י ו ; ּו מ ֹו ְפ ָת י ו , ִ ּב ְ ׂש ֵד ה - צ ֹ ַע ן . מד ַוַּי ֲהפֹ ְך ְל ָדם, ְיאֹ ֵרי ֶהם; ְונְֹז ֵלי ֶהם, ַּבל-ִי ְׁש ָּתיּון. מה ְי ַׁש ַּלח ָּב ֶהם ָערֹב, ַוֹּיא ְכ ֵלם; ּו ְצ ַפ ְר ֵּד ַע, ַו ַּת ְׁש ִחי ֵתם. מו ַוִּי ֵּתן ֶל ָח ִסיל ְיבּו ָלם; ִויִגי ָעם, ָל ַא ְר ֶּבה. מז ַי ֲהרֹג ַּב ָּב ָרד ּ ַג ְפ ָנ ם ; ְו ִ ׁש ְק מ ֹו ָת ם , ּ ַב ֲח ָנ ַמ ל . מ ח ַו ּ ַי ְס ּ ֵג ר ַל ּ ָב ָר ד ּ ְב ִע י ָר ם ; ּו ִמ ְק ֵנ י ֶה ם , ָל ְר ָ ׁש ִפ י ם . מ ט ְי ַ ׁש ּ ַל ח - ּ ָב ם , ֲח ר ֹו ן ַא ּפ ֹו - - ֶע ְב ָר ה ָו ַז ַע ם ְו ָצ ָר ה ; ִמ ְ ׁש ַל ַח ת , ַמ ְל ֲא ֵכ י ָר ִע י ם . נ ְי ַפ ּ ֵל ס ָנִתיב,ְלַאּפֹו: לֹא-ָחַׂשְךִמָּמֶותַנְפָׁשם;ְוַחָּיָתם,ַלֶּדֶברִהְסִּגיר. נאַוַּיְךָּכל-ְּבכֹור ּ ְב ִמ ְצ ָר ִי ם ; ֵר א ִ ׁש י ת א ֹו ִנ י ם , ּ ְב ָא ֳה ֵל י - ָח ם . נ ב ַו ּ ַי ּ ַס ע ּ ַכ ּצ ֹ א ן ַע ּמ ֹו ; ַו ְי ַנ ֲה ֵג ם ּ ַכ ֵע ֶד ר , ַּבִּמְדָּבר. נגַוַּיְנֵחם ָלֶבַטח, ְולֹא ָפָחדּו; ְוֶאת-אֹוְיֵביֶהם, ִּכָּסה ַהָּים. נדַוְיִביֵאם, ֶאל-ְּגבּול ָקְד ׁשֹו; ַהר-ֶזה, ָקְנָתה ְיִמינֹו. נהַוְיָגֶר ׁש ִמְּפֵניֶהם, ּגֹוִים-- ַוַּיִּפיֵלם, ְּבֶחֶבלַנֲחָלה;ַוַּיְׁשֵּכןְּבָאֳהֵליֶהם, ִׁשְבֵטיִיְׂשָרֵאל. נוַוְיַנּסּוַוַּיְמרּו,ֶאת-ֱאלִֹהים ֶעְליֹון; ְוֵעדֹוָתיו,לֹא ָׁשָמרּו. נזַוִּיּסֹגּו ַוִּיְבְּגדּו, ַּכֲאבֹוָתם; ֶנְהְּפכּו, ְּכֶקֶׁשת ְרִמָּיה. נחַוּיְַכִעיסּוהּו ּ ְב ָב מ ֹו ָת ם ; ּו ִב ְפ ִס י ֵל י ֶה ם , ַי ְק ִנ י א ּו ה ּו . נ ט ָ ׁש ַמ ע ֱא ל ֹ ִה י ם , ַו ִ ּי ְת ַע ּ ָב ר ; ַוִּיְמַאס ְמאֹד, ְּבִיְׂשָרֵאל. סַוִּיּטֹ ׁש, ִמְׁשַּכן ִׁשלֹו; אֶֹהל, ִׁשֵּכן ָּבָאָדם. סאַוִּיֵּתן ַלְּׁשִבי ֻע ז ּ ֹו ; ְו ִת ְפ ַא ְר ּת ֹו ְב ַי ד - ָצ ר . ס ב ַו ּי ַ ְס ּג ֵ ר ַל ֶח ֶר ב ַע ּמ ֹו ; ּו ְב ַנ ֲח ָל ת ֹו , ִה ְת ַע ּ ָב ר . ס ג ּ ַב ח ּו ָר י ו ָא ְכ ָל ה - ֵא ׁש ; ּו ְב ת ּו ל ֹ ָת י ו , ל ֹ א ה ּו ּ ָל ל ּו . ס ד ּכ ֹ ֲה ָנ י ו , ּ ַב ֶח ֶר ב ָנ ָפ ל ּו ; ְו ַא ְל ְמ נ ֹ ָת י ו , ל ֹ א ִת ְב ּ ֶכ י ָנ ה . ס ה ַו ִ ּי ַק ץ ּ ְכ ָי ֵ ׁש ן ֲא ד ֹ ָנ י ; ּ ְכ ִג ּב ֹו ר , ִמ ְת ר ֹו ֵנ ן ִמ ּ ָי ִי ן . ס ו ַו ּ ַי ְך - ָצ ָריו ָאחֹור; ֶח ְרַּפת עֹו ָלם, ָנ ַתן ָלמֹו. סז ַוִּי ְמ ַאס, ְּבאֹ ֶהל יֹו ֵסף; ּו ְב ֵׁש ֶבט ֶא ְפ ַרִים, לֹא ָב ָחר. סח ַוִּי ְב ַחר, ֶאת- ֵׁש ֶבט ְיהּו ָדה; ֶאת- ַהר ִצּיֹון, ֲא ֶׁשר ָא ֵהב. סטַוִּיֶבן ְּכמֹו-ָרִמים, ִמְקָּד ׁשֹו; ְּכֶאֶרץ, ְיָסָדּה ְלעֹוָלם. עַוִּיְבַחר, ְּבָדִוד ַעְבּדֹו; ַו ּ ִי ּ ָק ֵח ה ּו , ִמ ּ ִמ ְכ ְל א ֹ ת צ ֹ א ן . ע א ֵמ ַא ַח ר ָע ל ֹו ת , ֱה ִב י א ֹו : ִל ְר ע ֹו ת , ּ ְב ַי ֲע ק ֹ ב ַע ּמ ֹו ;
ּו ְב ִי ְ ׂש ָר ֵא ל , ַנ ֲח ָל ת ֹו . ע ב ַו ּ ִי ְר ֵע ם , ּ ְכ ת ֹ ם ְל ָב ב ֹו ; ּו ִב ְת ב ּו נ ֹו ת ּ ַכ ּ ָפ י ו ַי ְנ ֵח ם 

Psaumes, 78 (Français)

1 Maskîl d’Assaph. Ecoute, ô mon peuple, mon enseignement, prête l’oreille aux paroles de ma bouche. 2 J’ouvre les lèvres pour des sentences poétiques, j’énonce des aphorismes venant des temps anciens. 3 Ce que nous connaissons pour l’avoir entendu, ce que nos pères nous ont raconté, 4 nous ne le laissons pas ignorer à leurs descendants; à la génération la plus reculée nous voulons raconter les œuvres glorieuses de l’Eternel, sa puissance et les merveilles qu’il a accomplies. 5 Il a établi un code dans Jacob, institué une loi en Israël; et il ordonna à nos pères de les enseigner à leurs enfants, 6 pour que la génération future soit mise au courant, pour que les enfants qui viendraient à naître se lèvent [et à leur tour] en instruisent leurs fils. 7 Qu’ils mettent donc leur confiance en Dieu, se gardent d’oublier les hauts faits du Tout-Puissant, et observent ses prescriptions! 8 Et qu’ils ne soient pas, comme leurs ancêtres, une génération insoumise et rebelle, une génération au cœur inconstant et à l’esprit non sincèrement fidèle à Dieu. 9 Les fils d’Ephraïm, armés de l’arc, habiles tireurs, ont tourné le dos au jour du combat! 10 Ils ont répudié l’alliance de Dieu et refusé de suivre sa loi. 11 Ils ont oublié ses grandes œuvres et ses merveilles, dont il les avait rendus témoins. 12 Sous les yeux de leurs pères il accomplit des prodiges, sur la terre d’Egypte, dans les champs de Çoân. 13 Il fendit la mer pour leur ouvrir un passage, fit se dresser les ondes comme une digue. 14 Le jour, il les dirigeait au moyen de la nuée, et toute la nuit, par l’éclat du feu. 15 Il entrouvrit des roches dans le désert, et offrit à leur soif des flots abondants. 16 Il fit jaillir des torrents du granit et couler les eaux comme des fleuves. 17 Mais ils continuèrent à pécher contre lui, à s’insurger contre le Très-Haut dans ces régions arides. 18 Au fond de leur cœur, ils mirent Dieu à l’épreuve, en demandant une nourriture selon leur goût. 19 Ils tinrent des propos contre Dieu, disant: 20 "Dieu pourra-t-il dresser une table dans le désert? Sans doute il a frappé un rocher, et les eaux ont jailli, des torrents se sont précipités: pourra- t-il aussi donner du pain? Sera-t-il capable d’apprêter de la viande à son peuple?" 21 C’est pourquoi l’Eternel, les ayant entendus, s’irrita; un feu s’alluma contre Jacob, et sa colère s’éleva contre Israël, 22 parce qu’ils n’avaient pas eu foi en Dieu, ni témoigné de leur confiance en son secours. 23 Il commanda aux nuages d’en haut, et ouvrit les portes du ciel. 24 Il fit pleuvoir sur eux de la manne comme nourriture, et leur octroya du blé céleste. 25 Tous eurent à manger de ce pain de délices: il leur avait envoyé des vivres à satiété. 26 [Puis] il abattit le vent d’Est sous les cieux, et sa puissance déchaîna le vent du Midi. 27 Il fit pleuvoir

sur eux de la viande dru comme la poussière, des oiseaux ailés [nombreux] comme le sable de la mer; 28 il les fit tomber au milieu de leur camp, tout autour de leurs tentes. 29 Ils mangèrent et furent pleinement rassasiés: il leur accorda l’objet de leur convoitise. 30 Eux n’avaient pas encore assouvi leur désir, la nourriture était encore dans leur bouche, 31 que la colère de Dieu s’éleva contre eux; il en décima les plus vigoureux et coucha à terre les gens d’élite en Israël. 32 Malgré cela ils péchèrent encore, et n’ajoutèrent point foi à ses merveilles. 33 Il mit donc fin à leurs jours par un souffle, à leurs années par des coups soudains. 34 Quand il les faisait ainsi périr, ils le recherchaient; venant à résipiscence, ils se mettaient en quête de Dieu. 35 Alors ils se souvenaient que Dieu était leur rocher, le Dieu suprême leur libérateur. 36 Ils l’amadouaient avec leur bouche, en paroles ils lui offraient des hommages menteurs, 37 mais leur cœur n’était pas de bonne foi à son égard; ils n’étaient pas sincèrement attachés à son alliance. 38 Mais lui, plein de miséricorde, pardonne les fautes, pour ne pas consommer des ruines; bien souvent il laisse sa colère s’apaiser, et n’a garde de déchaîner tout son courroux. 39 Il se souvint donc que c’étaient de faibles créatures, un souffle qui s’évanouit sans retour. 40 Que de fois ils s’insurgèrent contre lui dans le désert et l’offensèrent dans ces lieux solitaires! 41 Ils revenaient sans cesse à la charge, mettant à l’épreuve le Tout-Puissant, et défiant le Saint d’Israël. 42 Ils étaient oublieux de sa puissance, oublieux du jour où il les délivra de l’ennemi; 43 car il fit éclater ses prodiges en Egypte, et ses miracles dans les champs de Çoân. 44 Il changea en sang leurs fleuves, et leurs cours d’eau ne furent plus potables. 45 Il lança contre eux des bêtes malfaisantes pour les dévorer, des grenouilles pour les ruiner. 46 Il livra leurs plantations aux locustes, et le produit de leur travail aux sauterelles. 47 Par la grêle il fit périr leurs vignes, et leurs sycomores par les giboulées. 48 Il abandonna leur bétail en proie à la grêle, et leurs troupeaux aux ravages de la foudre. 49 Il lâcha sur eux le feu de sa colère, courroux, malédiction et fléaux, tout un essaim d’anges malfaisants. 50 Il donna libre cours à sa colère, ne les préserva pas eux-mêmes de la mort, mais les fit succomber, victimes de la peste. 51 Il frappa tout premier-né en Egypte, les prémices de leur vigueur dans les tentes de Cham. 52 Il mit en marche son peuple comme des brebis, et les conduisit comme un troupeau dans le désert. 53 Il les fit avancer en sécurité, sans qu’ils eussent rien à craindre, alors que la mer s’était refermée sur leurs ennemis. 54 Il les amena sur son saint territoire, sur cette montagne acquise par sa droite. 55 Il chassa des peuplades devant eux, leur en distribua le pays par lots héréditaires, et établit dans leurs tentes les tribus d’Israël. 56 Mais, redevenus rebelles, ils tentèrent le Dieu suprême, et cessèrent d’observer ses statuts. 57 Ils se dévoyèrent, devinrent infidèles comme leurs pères, se retournèrent comme un arc perfide. 58 Ils irritèrent Dieu par leurs hauts lieux, et, par leurs images sculptées, allumèrent sa jalousie. 59 Dieu entendit et s’emporta, eut un profond dégoût d’Israël. 60 Il délaissa la résidence de Silo, le tabernacle qu’il avait établi parmi les hommes. 61 Il laissa s’en aller en captivité sa puissance, et sa gloire tomber entre les mains de l’ennemi. 62 Il livra son peuple au glaive, et s’emporta contre son héritage. 63 Ses jeunes gens, le feu les dévora, ses jeunes filles ne connurent aucun chant d’hyménée. 64 Ses prêtres tombèrent par l’épée, et ses veuves ne pleurèrent point. 65 Alors le Seigneur se réveilla, tel un homme qui a dormi, tel un guerrier exalté par le vin. 66 Ses coups firent reculer ses adversaires: il leur infligea un opprobre éternel. 67 Mais il rejeta le tabernacle de Joseph, et cessa de préférer la tribu d’Ephraïm. 68 Il porta son choix sur la tribu de Juda, sur le mont Sion, qu’il avait pris en affection; 69 il bâtit son sanctuaire, [solide] comme les hauteurs célestes, comme la terre qu’il a fondée pour l’éternité. 70 Il élut David, son serviteur, et lui fit quitter les parcs des troupeaux. 71 Du milieu des brebis allaitant leurs petits, il l’amena pour être le pasteur de Jacob, son peuple, et d’Israël, son héritage. 72 Et lui, [David], fut leur pasteur selon l’intégrité de son cœur, et les dirigea d’une main habile. 

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 077

 Psaumes, 77 (Hébreu)

א ַלְמַנֵּצַח ַעל-ידיתון)ְידּותּון(; ְלָאָסף ִמְזמֹור. בקֹוִלי ֶאל-ֱאלִֹהים ְוֶאְצָעָקה; ק ֹו ִל י ֶא ל - ֱא ל ֹ ִה י ם , ְו ַה ֲא ִז י ן ֵא ָל י . ג ּ ְב י ֹו ם ָצ ָר ִת י , ֲא ד ֹ ָנ י ּ ָד ָר ְ ׁש ּ ִת י : ָי ִד י , ַל ְי ָל ה ִנ ְ ּג ָר ה - - ְו ל ֹ א ָת פ ּו ג ; ֵמ ֲא ָנ ה ִה ּנ ָ ֵח ם ַנ ְפ ִ ׁש י . ד ֶא ְז ּ ְכ ָר ה ֱא ל ֹ ִה י ם ְו ֶא ֱה ָמ ָי ה ; ָא ִ ׂש י ָח ה , ְוִתְתַעֵּטףרּוִחי ֶסָלה. ה ָאַחְזָּת, ְׁשֻמרֹות ֵעיָני; ִנְפַעְמִּתי, ְולֹא ֲאַדֵּבר. ו ִחַּׁשְבִּתי ָי ִמ י ם ִמ ּ ֶק ֶד ם - - ְ ׁש נ ֹו ת , ע ֹו ָל ִמ י ם . ז ֶא ְז ּ ְכ ָר ה ְנ ִג י ָנ ִת י , ּ ַב ּ ָל ְי ָל ה : ִע ם - ְל ָב ִב י ָא ִ ׂש י ָח ה ; ַוְיַחֵּפ ׂשרּוִחי. ח ַהְלעֹוָלִמים, ִיְזַנח ֲאדָֹני; ְולֹא-ֹיִסיף ִלְרצֹותעֹוד. ט ֶהָאֵפס

י ֲה ָ ׁש ַכ ח ַח ּנ ֹו ת ֵא ל ; ִא ם - ָק ַפ ץ ּ ְב ַא ף ,
ְ ׁש נ ֹו ת , ְי ִמ י ן ֶע ְל י ֹו ן . י ב א ז כ י ר ) ֶא ְז ּכ ֹו ר (
י ג ְו ָה ִג י ִת י ְב ָכ ל - ּ ָפ ֳע ֶל ָך ; ּו ַב ֲע ִל י ל ֹו ֶת י ָך
ָאִׂשיָחה. יד ֱאלִֹהים, ַּבּקֶֹד ׁש ַּדְרֶּכָך; ִמי-ֵאל ָּגדֹול, ֵּכאלִֹהים. טו ַאָּתה ָהֵאל,עֵֹׂשה ֶפֶלא; הֹוַדְעָּת ָבַעִּמים ֻעֶזָּך. טזָּגַאְלָּת ִּבְזרֹוַע ַעֶּמָך; ְּבֵני-ַיֲעקֹב ְויֹוֵסף ֶסָלה. יז ָראּו ָך ַּמִים, ֱאלִֹהים-- ָראּו ָך ַּמִים ָי ִחילּו; ַאף, ִי ְרְּגזּו ְתהֹמֹות. יחזֹ ְרמּו ַמִים, ָע ב ֹו ת - - ק ֹו ל , ָנ ְת נ ּו ְ ׁש ָח ִק י ם ; ַא ף - ֲח ָצ ֶצ י ָך , ִי ְת ַה ּ ָל כ ּו . י ט ק ֹו ל ַר ַע ְמ ָך , ּ ַב ּ ַג ְל ּ ַג ל - - ֵה ִא י ר ּו ְב ָר ִק י ם ּ ֵת ֵב ל ; ָר ְג ָז ה ַו ּ ִת ְר ַע ׁש ָה ָא ֶר ץ . כ ּ ַב ּי ָ ם ּ ַד ְר ּ ֶכ ָך - - ו ש ב י ל י ך ) ּו ְ ׁש ִב י ְל ָך ( , ְּב ַמ ִים ַר ִּבים; ְו ִע ְּקב ֹו ֶתי ָך, לֹא נֹ ָדע ּו. כא ָנ ִחי ָת ַכ ּצֹאן ַע ֶּמ ָך-- ְּב ַיד-מֹ ֶׁשה
ְו ַא ֲהרֹן.

ּ ָג ַמ ר א ֹ ֶמ ר , ְל ד ֹ ר ָו ד ֹ ר .
י א ָו א ֹ ַמ ר , ַח ּל ֹו ִת י ִה י א - - ּ ִכ י - ֶא ְז ּ ְכ ָר ה ִמ ּ ֶק ֶד ם ּ ִפ ְל ֶא ָך .

ָל ֶנ ַצ ח ַח ְס ּד ֹו ; ַר ֲח ָמ י ו ֶס ָל ה . ַמ ַע ְל ֵל י - ָי ּה : 

Psaumes, 77 (Français)

1 Au chef des chantres. Sur Iedouthoun. Psaume d’Assaph. 2 Ma voix s’élève vers Dieu, et je crie; ma voix s’élève vers Dieu, et il me prête l’oreille. 3 Au jour de ma détresse, je recherche le Seigneur, de nuit ma main se tend vers lui sans relâche: mon âme refuse toute consolation. 4 Je pense à Dieu et je gémis, je réfléchis et mon esprit se voile de tristesse. Sélah! 5 Tu tiens mes paupières ouvertes, je suis troublé au point de ne pouvoir parler. 6 Je médite sur les jours d’un passé lointain, sur les années envolées depuis une éternité. 7 La nuit, je me remémore mes cantiques, je médite en mon cœur, et mon esprit se plonge dans les réflexions: 8 "Le Seigneur délaisse-t-il donc sans retour? Ne rendra-t-il plus sa bienveillance? 9 Sa bonté a-t-elle disparu à jamais? Sa promesse est-elle annulée pour la suite des temps? 10 Dieu a-t-il désappris la compassion? Ou bien, dans sa colère, enchaîne-t- il sa miséricorde?" Sélah! 11 Et je me dis: "C’est là ma souffrance, que la main du Très-Haut ait changé [à mon égard ]." 12 J’évoquerai le souvenir des œuvres du Seigneur, oui, le souvenir de tes antiques merveilles. 13 Je méditerai sur tous tes exploits, et passerai en revue tes hauts faits. 14 O Dieu, sublime de sainteté est ta voie; est-il une divinité grande comme Dieu? 15 Tu es, toi, l’Etre tout-puissant, auteur de prodiges; tu fais éclater ta force parmi les nations. 16 Par ton bras tu affranchis ton peuple, les fils de Jacob et de Joseph. Sélah! 17 Les flots te virent, ô Dieu; les flots te virent, et ils tremblèrent, les vagues profondes s’émurent de peur. 18 Les nuées se fondirent en pluies torrentielles, les cieux firent retentir leur tonnerre, et tes flèches volèrent de toutes parts. 19 Le fracas de ta foudre se mêla au tourbillon, les éclairs illuminèrent le monde, la terre gémit et vacilla. 20 Tu frayas ta route à travers la mer, ton sentier à travers des eaux épaisses: tes traces échappèrent aux regards. 21 Tu conduisis comme un troupeau ton peuple, par la main de Moïse et d’Aaron. 

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 076

 Psaumes, 76 (Hébreu)

א ַל ְמ ַנ ּ ֵצ ַח ּ ִב ְנ ִג י נ ֹ ת ; ִמ ְז מ ֹו ר ְל ָא ָס ף ִ ׁש י ר . ב נ ֹו ָד ע ּ ִב י ה ּו ָד ה ֱא ל ֹ ִה י ם ; ּ ְב ִי ְ ׂש ָר ֵא ל ,

ּ ָג ד ֹו ל ְ ׁש מ ֹו . ג ַו ְי ִה י ְב ָ ׁש ֵל ם ס ּו ּכ ֹו ; ּו ְמ ע ֹו ָנ ת ֹו ְב ִצ ּי ֹו ן . ָמֵגן ְוֶחֶרב ּוִמְלָחָמה ֶסָלה. הָנאֹור, ַאָּתה ַאִּדיר-- ַאִּביֵרי ֵלב-- ָנמּו ְׁשָנָתם;ְולֹא-ָמְצאּו ָכל-ַאְנֵׁשי-ַחִיל

ד ָ ׁש ּ ָמ ה , ִ ׁש ּ ַב ר ִר ְ ׁש ֵפ י - ָק ֶ ׁש ת ;
ֵמַהְרֵרי-ָטֶרף. ו ֶאְׁשּתֹוְללּו,
ְיֵדיֶהם. זִמַּגֲעָרְתָך, ֱאלֵֹהי
ַי ֲעקֹב; ִנ ְר ָּדם, ְו ֶר ֶכב ָוסּוס. ח ַא ָּתה, נֹו ָרא ַא ָּתה--ּו ִמי- ַי ֲעמֹד ְל ָפ ֶני ָך; ֵמ ָאז ַאֶּפ ָך. טִמָּשַׁמִים,ִהְׁשַמְעָּתִּדין; ֶאֶרץָיְרָאהְוָׁשָקָטה. יְּבקּום-ַלִּמְׁשָּפטֱאלִֹהים-- ְל ה ֹו ִ ׁש י ַע ּ ָכ ל - ַע ְנ ו ֵ י - ֶא ֶר ץ ֶס ָל ה . י א ּ ִכ י - ֲח ַמ ת ָא ָד ם ּת ֹו ֶד ּ ָך ; ְ ׁש ֵא ִר י ת ֵח מ ֹ ת ּ ַת ְח ּג ֹ ר . יב ִנ ְדר ּו ְו ַׁש ְּלמ ּו, ַליה ָוה ֱאלֹ ֵהי ֶכם: ָּכל- ְס ִבי ָביו-- ֹי ִביל ּו ַׁשי, ַל ּמ ֹו ָרא. יג ִי ְבצֹר,

רּו ַח ְנִגי ִדים; נֹו ָרא, ְל ַמ ְל ֵכי- ָא ֶרץ

Psaumes, 76 (Français)

1 Au chef des chantres. Avec les instruments à cordes. Psaume d’Assaph. Cantique. 2 Dieu est illustre dans Juda, grand est son nom en Israël. 3 Son tabernacle n’est-il pas dans Salem, et sa demeure dans Sion? 4 Là, il brise les traits enflammés de l’arc, boucliers, épées, engins de guerre. Sélah! 5 Tu es éclatant de lumière, plein de majesté sur la cime des monts meurtriers. 6 Les cœurs superbes furent frappés de stupeur, ils dormirent leur sommeil; tous les guerriers laissèrent tomber leurs bras défaillants. 7 Devant tes menaces, ô Dieu de Jacob, chars de combat et coursiers furent saisis de torpeur. 8 C’est toi, toi qui es redoutable: qui peut tenir devant toi, dès qu’éclate ta colère? 9 Du haut du ciel tu fis entendre ta sentence: la terre s’en effraya et demeura immobile, 10 quand Dieu se leva pour faire justice, pour porter secours à tous les humbles de la terre. Sélah! 11 Oui, la fureur des mortels elle-même te rend hommage, lorsque tu t’armes d’un reste de courroux. 12 Faites des vœux et acquittez-les envers l’Eternel, votre Dieu; que ce qui l’entoure apporte des présents au Dieu redoutable! 13 Il fauche la superbe des princes, il est terrifiant pour les Rois de la terre. 

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 075

 Psaumes, 75 (Hébreu)

 א לַ מְ נַצּ ֵ חַ אַ ל-תּ ַ שְׁ חֵ ת; מִ זְ מוֹ ר לְ אָ סָ ף שִׁ יר. ב הוֹ דִ ינוּ לְּ ךָ , אֱלֹהִ ים--הוֹ דִ ינוּ , וְ קָ רוֹ ב שְׁ מֶ ךָ ; סִ פּ ְ רוּ , נִ פְ לְ אוֹ תֶ יךָ . ג כִּ י, אֶ קַּ ח מוֹ עֵ ד; אֲ נִ י, מֵ ישָׁ רִ ים אֶ שְׁ פּ ֹט. ד נְ מֹגִ ים, אֶ רֶ ץ וְ כָ ל-יֹ שְׁ בֶ יהָ ; אָ נֹכִ י תִ כּ ַ נְ תִּ י עַ מּ וּ דֶ יהָ סּ ֶ לָ ה. ה אָ מַ רְ תִּ י לַ הוֹ לְ לִ ים, אַ ל-תּ ָ הֹלּ וּ ; וְ לָ רְ שָׁ עִ ים, אַ ל-תּ ָ רִ ימוּ קָ רֶ ן. ו אַ ל-תּ ָ רִ ימוּ לַ מּ ָ רוֹ ם קַ רְ נְ כֶ ם; תּ ְ דַ בְּ רוּ בְ צַ וּ ָאר עָ תָ ק. ז כִּ י לֹא מִ מּ וֹ צָ א, וּ מִ מּ ַ עֲ רָ ב; וְ לֹא, מִ מּ ִ דְ בּ ַ ר הָ רִ ים. ח כִּ י-אֱלֹהִ ים שׁ ֹפֵ ט; ּ כִּ י כוֹ ס בְּ יַד-יְ הוָה, וְ יַיִ ן חָ מַ ר מָ לֵ א מֶ סֶ ךְ -- וַיַגּ ֵר זֶה יַשְׁ פּ ִ יל, וְ זֶה יָרִ ים. ט מִ זֶּה:אַ ךְ -שְׁ מָ רֶ יהָ , יִ מְ צוּ יִ שְׁ תּ וּ ; כּ ֹל, רִ שְׁ עֵ י-אָ רֶ ץ. י וַאֲ נִ י, אַ גִּ יד לְ עֹלָ ם; אֲ זַמְּ רָ ה, לֵ אלֹהֵ י יַעֲ קֹב. יא וְ כָ ל-קַ רְ נֵי רְ שָׁ עִ ים אֲ גַדּ ֵ עַ ; תְּ רוֹ מַ מְ נָה, קַ רְ נוֹ ת צַ דִּ יק

Psaumes, 75 (Français) 

1 Au chef des chantres. Al tachhêt. Psaume d’Assaph. Cantique. 2 Nous te rendons grâce, ô Dieu, nous te rendons grâce, ton nom est près [de nous]; qu’on proclame tes merveilles! 3 "Quand, [dit Dieu], j’en aurai fixé l’heure, je rendrai mes arrêts avec équité. 4 Que la terre en soit alarmée avec ses habitants, moi, je raffermirai ses colonnes." Sélah! 5 Je dis aux insensés: "Trêve de folies!" Aux méchants: "Ne relevez point la tête!" 6 Ne relevez pas si haut la tête, ne vous rengorgez pas pour parler avec insolence; 7 car ni de l’orient, ni du couchant, ni du désert ne vient la grandeur. 8 C’est Dieu qui est l’arbitre: il abaisse l’un, il élève l’autre. 9 Car l’Eternel tient une coupe en sa main, où écume un vin tout mêlé d’aromates; de ce vin il verse des rasades, mais la lie, ce sont tous les méchants de la terre qui l’aspirent et la boivent. 10 Pour moi, je le proclamerai sans trêve, je chanterai le Dieu de Jacob. 11 J’abattrai toutes les cornes des méchants; les cornes des justes se dresseront bien haut.

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 074

Psaumes, 74 (Hébreu)

 א מַ שְׂ כִּ יל, לְ אָ סָ ף:לָ מָ ה אֱלֹהִ ים, זָנַחְ תּ ָ לָ נֶצַ ח; יֶעְ שַׁ ן אַ פּ ְ ךָ , בְּ צֹאן מַ רְ עִ יתֶ ךָ . ּ זְ כֹר עֲ דָ תְ ךָ , קָ נִ יתָ קֶּ דֶ ם-- גָּאַ לְ תּ ָ , שֵׁ בֶ ט נַחֲ לָ תֶ ךָ ;הַ ר-צִ יוֹ ן, זֶה שָׁ כַ נְ תּ ָ בּ וֹ . ב ג הָ רִ ימָ ה פְ עָ מֶ יךָ , לְ מַ שּ ֻׁ אוֹ ת נֶצַ ח; כּ ָ ל-הֵ רַ ע אוֹ יֵב בּ ַ קּ ֹדֶ שׁ . ד שָׁ אֲ גוּ צֹרְ רֶ יךָ , בְּ קֶ רֶ ב מוֹ עֲ דֶ ךָ ; שָׂ מוּ אוֹ תֹתָ ם אֹתוֹ ת. ה יִ וּ ָדַ ע, כְּ מֵ בִ יא לְ מָ עְ לָ ה; בִּ סְ בָ ךְ -עֵ ץ, ּ ועת (וְ עַ תּ ָ ה), פּ ִ תּ וּ חֶ יהָ יָחַ ד-- בְּ כַ שּ ִׁ יל וְ כֵ ילַ פּ וֹ ת, יַהֲ לֹמוּ ן. ז שִׁ לְ חוּ קַ רְ דּ ֻ מּ וֹ ת. ו בָ אֵ שׁ , מִ קְ דּ ָ שֶׁ ךָ ; לָ אָ רֶ ץ, חִ לְּ לוּ מִ שְׁ כּ ַ ן-שְׁ מֶ ךָ . ח אָ מְ רוּ בְ לִ בּ ָ ם, נִ ינָם יָחַ ד; שָׂ רְ פוּ כָ ל-מוֹ עֲ דֵ י-אֵ ל בּ ָ אָ רֶ ץ. ט אוֹ תֹתֵ ינוּ , לֹא רָ אִ ינוּ : אֵ ין-עוֹ ד נָבִ יא; וְ לֹא-אִ תּ ָ נוּ , יֹ דֵ עַ עַ ד-מָ ה. י עַ ד-מָ תַ י אֱלֹהִ ים, יְ חָ רֶ ף צָ ר; יְ נָאֵ ץ אוֹ יֵב שִׁ מְ ךָ לָ נֶצַ ח. יא לָ מּ ָ ה תָ שִׁ יב יָדְ ךָ , וִ ימִ ינֶךָ ; מִ קֶּ רֶ ב חוקך (חֵ יקְ ךָ ) כַ לּ ֵ ה. יב וֵאלֹהִ ים, מַ לְ כִּ י מִ קֶּ דֶ ם; פּ ֹעֵ ל יְ שׁוּ עוֹ ת, בְּ קֶ רֶ ב הָ אָ רֶ ץ. יג אַ תּ ָ ה פוֹ רַ רְ תּ ָ בְ עָ זְּ ךָ יָם; שִׁ בּ ַ רְ תּ ָ רָ אשֵׁ י תַ נִּ ינִ ים, ּ אַ תּ ָ ה רִ צּ ַ צְ תּ ָ , רָ אשֵׁ י לִ וְ יָתָ ן; תּ ִ תּ ְ נֶנּ וּ מַ אֲ כָ ל, לְ עָ ם לְ צִ יִ ים. טו אַ תּ ָ ה עַ ל-הַ מּ ָ יִ ם. יד בָ קַ עְ תּ ָ , מַ עְ יָן וָנָחַ ל; אַ תּ ָ ה הוֹ בַ שְׁ תּ ָ , נַהֲ רוֹ ת אֵ יתָ ן. טז לְ ךָ יוֹ ם, אַ ף-לְ ךָ לָ יְ לָ ה; אַ תּ ָ ה הֲ כִ ינוֹ תָ , מָ אוֹ ר וָשָׁ מֶ שׁ . יז אַ תּ ָ ה הִ צּ ַ בְ תּ ָ , כּ ָ ל-גְּ בוּ לוֹ ת אָ רֶ ץ; קַ יִ ץ וָחֹרֶ ף, אַ תּ ָ ה יְ צַ רְ תּ ָ ם. יח זְ כָ ר-זֹאת--אוֹ יֵב, חֵ רֵ ף יְ הוָה; וְ עַ ם נָבָ ל, נִ אֲ צוּ שְׁ מֶ ךָ . יט אַ ל- ּ תּ ִ תּ ֵ ן לְ חַ י ּ ַת, נֶפֶ שׁ תּ וֹ רֶ ךָ ; חַ י ּ ַת עֲ נִ יֶיךָ , אַ ל-תּ ִ שְׁ כּ ַ ח לָ נֶצַ ח. כ הַ בּ ֵ ט לַ בְּ רִ ית: כִּ י מָ לְ אוּ מַ חֲ שַׁ כּ ֵ י-אֶ רֶ ץ, נְ אוֹ ת חָ מָ ס. כא אַ ל-יָשׁ ֹב דּ ַ ךְ נִ כְ לָ ם; עָ נִ י וְ אֶ בְ יוֹ ן, יְ הַ לְ לוּ ּ קוּ מָ ה אֱלֹהִ ים, רִ יבָ ה רִ יבֶ ךָ ; זְ כֹר חֶ רְ פּ ָ תְ ךָ מִ נִּ י-נָבָ ל, כּ ָ ל-הַ יוֹ ם. שְׁ מֶ ךָ . כב כג אַ ל-תּ ִ שְׁ כּ ַ ח, קוֹ ל צֹרְ רֶ יךָ ; שְׁ אוֹ ן קָ מֶ יךָ , עֹלֶ ה תָ מִ יד 

Psaumes, 74 (Français) 1 Maskîl d’Assaph. 

Pourquoi, ô Dieu, nous délaisses-tu obstinément, ta colère est-elle embrasée contre le troupeau de ton pacage? 2 Souviens-toi de ta communauté, que tu acquis jadis, de ta tribu, ta propriété, que tu délivras, de ce mont Sion où tu fixas ta résidence! 3 Dirige tes pas vers ces ruines irréparables: l’ennemi a tout dévasté dans le sanctuaire. 4 Tes adversaires ont poussé des rugissements dans l’enceinte de ton lieu de rendez-vous; [là], ils ont imposé leurs emblèmes comme emblèmes. 5 Ils y ont paru comme des gens qui brandissent la hache en plein fourré; 6 et puis, à coups de marteaux et de cognées, ils en ont abattu toutes les sculptures à la fois. 7 Ils ont livré aux flammes ton sanctuaire, jeté à bas et profané la résidence de ton nom. 8 Ils ont dit en leur cœur: "Nous allons les dompter tous!" Ils ont brûlé tous les centres consacrés à Dieu dans le pays. 9 Nous ne voyons plus nos emblèmes à nous; plus de prophètes! plus personne avec nous, qui sache combien de temps [cela durera]! 10 Jusqu’à quand, ô Dieu, l’adversaire blasphémera-t-il, l’ennemi insultera-t-il sans relâche à ton nom? 11 Pourquoi tiens-tu ta main à l’écart? Retire ta droite de ton sein! réduis [-les] à néant! 12 Dieu est pourtant mon Roi depuis les temps antiques; il a accompli des œuvres de salut sur la terre. 13 C’est toi qui, par ta force, as fendu la mer, brisé la tête des monstres marins à la surface des eaux; 14 c’est toi qui as fracassé la tête du Léviathan, pour le donner comme pâture aux fauves du désert; 15 c’est toi qui as fait jaillir sources et torrents, mis à sec des fleuves puissants; 16 à toi appartient le jour, à toi aussi la nuit, c’est toi qui as créé l’astre lumineux, le soleil. 17 C’est toi qui as fixé toutes les limites de la terre, été et hiver sont ta création. 18 N’aie garde de l’oublier: l’ennemi blasphème, ô Eternel, un peuple méprisable insulte à ton nom. 19 Ne livre pas aux bêtes la vie de ta tourterelle, n’oublie pas à jamais l’existence de tes pauvres. 20 Tiens compte de l’alliance; car toutes les retraites cachées du pays sont devenues des repaires de violence. 21 Que l’opprimé ne soit pas acculé à la honte, que le pauvre et le nécessiteux puissent célébrer ton nom! 22 Lève-toi, ô Dieu, défends ta cause, rappelle-toi les insultes qui, sans cesse, te viennent de gens indignes. 23 N’oublie pas les clameurs de tes adversaires, le tumulte toujours croissant de tes agresseurs.

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 073

Psaumes, 73 (Hébreu) 

א מִ זְ מוֹ ר, לְ אָ סָ ף:אַ ךְ טוֹ ב, לְ יִ שְׂ רָ אֵ ל אֱלֹהִ ים-- לְ בָ רֵ י לֵ בָ ב. ב וַאֲ נִ י--כִּ מְ עַ ט, נטוי (נָטָ יוּ ) רַ גְ לָ י; כְּ אַ יִ ן, שפכה (שֻׁ פּ ְ כוּ ) אֲ שֻׁ רָ י. ג כִּ י-קִ נֵּאתִ י, בּ ַ הוֹ לְ לִ ים; שְׁ לוֹ ם רְ שָׁ עִ ים אֶ רְ אֶ ה. ד כִּ י אֵ ין חַ רְ צֻ בּ וֹ ת לְ מוֹ תָ ם; וּ בָ רִ יא אוּ לָ ם. ה בּ ַ עֲ מַ ל אֱנוֹ שׁ אֵ ינֵמוֹ ; וְ עִ ם-אָ דָ ם, לֹא יְ נֻגָּעוּ . ו לָ כֵ ן, עֲ נָקַ תְ מוֹ גַאֲ וָה; יַעֲ טָ ף-שִׁ ית, חָ מָ ס לָ מוֹ . ּ יָצָ א, מֵ חֵ לֶ ב עֵ ינֵמוֹ ; עָ בְ רוּ , מַ שְׂ כִּ יוֹ ת לֵ בָ ב. ח יָמִ יקוּ , וִ ידַ בְּ רוּ בְ רָ ע עֹשֶׁ ק; ז מִ מּ ָ רוֹ ם יְ דַ בּ ֵ רוּ . ט שַׁ תּ וּ בַ שּ ָׁ מַ יִ ם פּ ִ יהֶ ם; וּ לְ שׁ וֹ נָם, תּ ִ הֲ לַ ךְ בּ ָ אָ רֶ ץ. י לָ כֵ ן, ישיב (יָשׁ וּ ב) עַ מּ וֹ הֲ לֹם; וּ מֵ י מָ לֵ א, יִ מּ ָ צוּ לָ מוֹ . יא וְ אָ מְ רוּ , אֵ יכָ ה יָדַ ע-אֵ ל; וְ יֵשׁ דּ ֵ עָ ה בְ עֶ לְ יוֹ ן. יב הִ נּ ֵה-אֵ לּ ֶ ה רְ שָׁ עִ ים; וְ שַׁ לְ וֵי עוֹ לָ ם, הִ שְׂ גּ וּ -חָ יִ ל. יג אַ ךְ -רִ יק, ּ וָאֱהִ י נָגוּ עַ , כּ ָ ל-הַ יוֹ ם; וְ תוֹ כַ חְ תּ ִ י, זִ כִּ יתִ י לְ בָ בִ י; וָאֶ רְ חַ ץ בְּ נִ קָּ יוֹ ן כּ ַ פּ ָ י. יד לַ בְּ קָ רִ ים. טו אִ ם-אָ מַ רְ תּ ִ י, אֲ סַ פּ ְ רָ ה כְ מוֹ ; הִ נֵּה דוֹ ר בּ ָ נֶיךָ בָ גָדְ תּ ִ י. טז וָאֲ חַ שּ ְׁ בָ ה, לָ דַ עַ ת זֹאת; עָ מָ ל היא (הוּ א) בְ עֵ ינָי. יז עַ ד-אָ בוֹ א, אֶ ל-מִ קְ דּ ְ שֵׁ י-אֵ ל; אָ בִ ינָה, לְ אַ חֲ רִ יתָ ם. יח אַ ךְ בּ ַ חֲ לָ קוֹ ת, תּ ָ שִׁ ית לָ מוֹ ; הִ פּ ַ לְ תּ ָ ם, לְ מַ שּ ׁ וּ אוֹ ת. יט אֵ יךְ הָ יוּ לְ שַׁ מּ ָ ה כְ רָ גַע; סָ פוּ תַ מּ וּ , מִ ן-בּ ַ לּ ָ הוֹ ת. כ כּ ַ חֲ לוֹ ם מֵ הָ קִ יץ-- אֲ דֹנָי, בּ ָ עִ יר צַ לְ מָ ם תּ ִ בְ זֶה. כא כִּ י, יִ תְ חַ מּ ֵ ץ לְ בָ בִ י; וְ כִ לְ יוֹ תַ י, אֶ שְׁ תּ וֹ נָן. כב וַאֲ נִ י-בַ עַ ר, וְ לֹא אֵ דָ ע; בְּ הֵ מוֹ ת, הָ יִ יתִ י עִ מּ ָ ךְ . כג וַאֲ נִ י תָ מִ יד עִ מּ ָ ךְ ; אָ חַ זְ תּ ָ , בְּ יַד-יְ מִ ינִ י. כד בּ ַ עֲ צָ תְ ךָ תַ נְ חֵ נִ י; וְ אַ חַ ר, כּ ָ בוֹ ד תּ ִ קָּ חֵ נִ י. כה מִ י-לִ י בַ שּ ָׁ מָ יִ ם; וְ עִ מּ ְ ךָ , לֹא-חָ פַ צְ תּ ִ י בָ אָ רֶ ץ. כו כּ ָ לָ ה שְׁ אֵ רִ י, וּ לְ בָ בִ י: צוּ ר-לְ בָ בִ י וְ חֶ לְ קִ י--אֱלֹהִ ים לְ עוֹ לָ ם. כז כִּ י-הִ נֵּה רְ חֵ קֶ יךָ יֹ אבֵ דוּ ; הִ צְ מַ תּ ָ ה, כּ ָ ל-זוֹ נֶה מִ מּ ֶ ךּ ָ . כח וַאֲ נִ י, קִ רְ בַ ת אֱלֹהִ ים-- לִ י-טוֹ ב:שַׁ תּ ִ י, בּ ַ אדֹנָי יְ הוִ ה מַ חְ סִ י; לְ סַ פּ ֵ ר, כּ ָ ל-מַ לְ אֲ כוֹ תֶ יךָ 

Psaumes, 73 (Français) 

1 Psaume d’Assaph. Ah! Dieu est bon pour Israël, pour ceux qui ont le cœur pur. 2 Pour moi, cependant, peu s’en faut que mes pieds n’aient bronché; pour un rien, mes pas auraient glissé. 3 Car je portais envie aux insensés: je voyais le bonheur des méchants. 4 En effet, ils sont à l’abri de ces coups qui amènent la mort, et leur force demeure intacte. 5 Ils n’ont pas leur part des misères humaines, ne subissent point les maux qui atteignent les autres. 6 Aussi sont-ils bouffis d’orgueil, et se drapent-ils dans leur violence comme dans un manteau. 7 Leurs yeux brillent à travers la graisse; les fantaisies de leur cœur dépassent toute borne. 8 Ils ricanent et se targuent méchamment de tyrannie; ils parlent du haut de leur grandeur. 9 Leur bouche s’attaque au ciel, leur langue promène ses ravages sur la terre. 10 C’est pourquoi son peuple en arrive au même point, et il absorbe de larges rasades d’eau, 11 tout en disant: "Comment le Tout-Puissant peut-il savoir? Le Dieu suprême possède-t-il la science?" 12 Voyez ces méchants! Eternellement en sécurité, ils voient croître leur puissance. 13 C’est donc en vain que j’ai gardé mon cœur pur, et lavé mes mains pour qu’elles fussent sans tache: 14 je suis frappé sans relâche, ma peine se renouvelle chaque matin. 15 Si je me fusse décidé à redire tout cela, certes j’aurais commis une trahison contre toute une génération de tes enfants. 16 Je me mis donc à réfléchir pour comprendre la chose: ce fut une tâche pénible à mes yeux, 17 jusqu’à ce que, pénétrant dans le sanctuaire de Dieu, je me fusse rendu compte de leur fin. 18 Oui, tu les as mis sur un chemin glissant, tu les précipites dans la ruine. 19 Oh! comme, en un instant, ils sont réduits à la désolation! Ils sont perdus, ils finissent dans l’épouvante. 20 Comme un songe s’évanouit après le réveil, ainsi, Seigneur, quand tu te lèves, tu dissipes leurs vaines images. 21 Ainsi, quand mon cœur s’aigrissait et que mes reins étaient transpercés, 22 j’étais un sot, ne sachant rien; j’étais comme une brute à ton égard. 23 Mais désormais je resterai toujours avec toi: tu as saisi ma main droite; 24 tu me guideras par ton conseil, et finalement tu me recueilleras avec honneur. 25 Qui donc aurais-je [sans toi] au ciel? A côté de toi, je ne désire rien sur terre. 26 Ma chair peut se dissoudre ainsi que mon cœur, Dieu sera à jamais le rocher de mon cœur et mon partage. 27 Certainement ils périront ceux qui s’éloignent de toi; tu anéantis tous ceux qui te deviennent infidèles. 28 Pour moi, le voisinage de Dieu fait mon bonheur; j’ai mis ma confiance dans le Seigneur Dieu, [prêt] à proclamer toutes tes œuvres.

rouge

 "Nous avons fait reprendre la Sunny blanche que nous avions depuis vingt-trois ans pour acheter une March rouge (pour ma part je ne voulais pas d'une voiture rouge mais mon mari a insisté tant et plus). Nous vivons ensemble depuis plus de trente ans mais je n'avais pas imaginé un seul instant qu'il pourrait avoir envie d'une voiture rouge. Décidément, la vie est jalonnée d'événements imprévisibles.

KAWAKAMI Hiromi, les dix amours de Nishino, ch. Marimo

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 072

 Psaumes, 72 (Hébreu)

 א לִ שְׁ לֹמֹה: אֱלֹהִ ים--מִ שְׁ פּ ָ טֶ יךָ , לְ מֶ לֶ ךְ תּ ֵ ן; וְ צִ דְ קָ תְ ךָ לְ בֶ ן-מֶ לֶ ךְ . ב יָדִ ין עַ מּ ְ ךָ ּ בְ צֶ דֶ ק; וַעֲ נִ יֶיךָ בְ מִ שְׁ פּ ָ ט. ג יִ שְׂ אוּ הָ רִ ים שָׁ לוֹ ם לָ עָ ם; וּ גְ בָ עוֹ ת, בִּ צְ דָ קָ ה. ּ יִ שְׁ פּ ֹט, עֲ נִ יֵי-עָ ם--יוֹ שִׁ יעַ , לִ בְ נֵי אֶ בְ יוֹ ן; וִ ידַ כּ ֵ א עוֹ שֵׁ ק. ה יִ ירָ אוּ ךָ עִ ם-שָׁ מֶ שׁ ; ד וְ לִ פְ נֵי יָרֵ חַ , דּ וֹ ר דּ וֹ רִ ים. ו יֵרֵ ד, כְּ מָ טָ ר עַ ל-גּ ֵז; כִּ רְ בִ יבִ ים, זַרְ זִ יף אָ רֶ ץ. ּ וְ יֵרְ דּ ְ , מִ יָם עַ ד-יָם; ז יִ פְ רַ ח-בְּ יָמָ יו צַ דּ ִ יק; וְ רֹב שָׁ לוֹ ם, עַ ד-בְּ לִ י יָרֵ חַ . ח ּ לְ פָ נָיו, יִ כְ רְ עוּ צִ יִ ים; וְ אֹיְ בָ יו, עָ פָ ר יְ לַ חֵ כוּ . י מַ לְ כֵ י וּ מִ נָּהָ ר, עַ ד-אַ פְ סֵ י-אָ רֶ ץ. ט ּ תַ רְ שִׁ ישׁ וְ אִ יִ ים, מִ נְ חָ ה יָשִׁ יבוּ ;מַ לְ כֵ י שְׁ בָ א וּ סְ בָ א, אֶ שְׁ כּ ָ ר יַקְ רִ יבוּ . יא וְ יִ שְׁ תּ ַ חֲ ווּ - לוֹ כָ ל-מְ לָ כִ ים; כּ ָ ל-גּ וֹ יִ ם יַעַ בְ דוּ הוּ . יב כִּ י-יַצִּ יל, אֶ בְ יוֹ ן מְ שַׁ וּ ֵעַ ; וְ עָ נִ י, וְ אֵ ין-עֹזֵר לוֹ . יג יָחֹס, עַ ל-דּ ַ ל וְ אֶ בְ יוֹ ן; וְ נַפְ שׁ וֹ ת אֶ בְ יוֹ נִ ים יוֹ שִׁ יעַ . יד מִ תּ וֹ ךְ וּ מֵ חָ מָ ס, יִ גְ אַ ל נַפְ שָׁ ם; וְ יֵיקַ ר דּ ָ מָ ם בְּ עֵ ינָיו. טו וִ יחִ י-- וְ יִ תּ ֶ ן-לוֹ , מִ זְּ הַ ב שְׁ בָ א:וְ יִ תְ פּ ַ לּ ֵ ל בּ ַ עֲ דוֹ ּ תָ מִ יד; כּ ָ ל-הַ יוֹ ם, יְ בָ רְ כֶ נְ הוּ . טז יְ הִ י פִ סּ ַ ת-בּ ַ ר, בּ ָ אָ רֶ ץ-- בְּ רֹאשׁ הָ רִ ים:יִ רְ עַ שׁ כּ ַ לְּ בָ נוֹ ן פּ ִ רְ יוֹ ; וְ יָצִ יצוּ מֵ עִ יר, כְּ עֵ שֶׂ ב הָ אָ רֶ ץ. יז יְ הִ י שְׁ מוֹ , לְ עוֹ לָ ם-- לִ פְ נֵי- שֶׁ מֶ שׁ , ינין (יִ נּ וֹ ן) שְׁ מוֹ :וְ יִ תְ בּ ָ רְ כוּ בוֹ ; כּ ָ ל-גּ וֹ יִ ם יְ אַ שּ ְׁ רוּ הוּ . יח בּ ָ רוּ ךְ , יְ הוָה אֱ לֹהִ ים--אֱ לֹהֵ י יִ שְׂ רָ אֵ ל: עֹשֵׂ ה נִ פְ לָ אוֹ ת לְ בַ דּ וֹ . יט וּ בָ רוּ ךְ , שֵׁ ם כְּ בוֹ דוֹ -- לְ עוֹ לָ ם:וְ יִ מּ ָ לֵ א כְ בוֹ דוֹ , אֶ ת-כּ ֹל הָ אָ רֶ ץ-- אָ מֵ ן וְ אָ מֵ ן. כ כּ ָ לּ וּ תְ פִ לּ וֹ ת-- דּ ָ וִ ד, בּ ֶ ן-יִ שָׁ י.

Psaumes, 72 (Français) 

1 De Salomon. O Dieu, inspire au Roi tes sentences équitables, ta justice au fils du Roi. 2 Qu’il juge ton peuple avec droiture, et tes pauvres avec loyauté! 3 Que les montagnes soient fécondes en paix pour le peuple, ainsi que les collines par l’action de la justice! 4 Qu’il fasse droit aux pauvres du peuple, qu’il prête son assistance aux fils de l’indigent, et accable celui qui use de violence! 5 Puisse-t-on te vénérer tant que brillera le soleil, tant que luira la lune, d’âge en âge! 6 Qu’il soit comme la pluie, arrosant la prairie nouvellement fauchée, comme les ondées humectant la terre! 7 Que, sous son règne, le juste soit florissant, et la paix abondante jusqu’à extinction de la lune! 8 Que sa domination s’étende d’une mer à l’autre, du Fleuve jusqu’aux extrémités de la terre! 9 Que devant lui les habitants du désert ploient le genou, et que ses ennemis lèchent la poussière! 10 Que les rois de Tarsis et des îles apportent des offrandes, que les rois de Cheba et de Seba présentent des cadeaux! 11 Que tous les rois, enfin, lui rendent hommage, que tous les peuples deviennent ses tributaires! 12 Car il délivre l’indigent qui implore, le pauvre qui n’a de secours à attendre de personne. 13 Il prend compassion de l’humble et du malheureux, et protège la vie des faibles. 14 Il délivre leur personne de l’oppression et de la violence, et leur sang est d’un haut prix à ses yeux. 15 Ainsi, ils vivront et lui offriront de l’or de Cheba; sans cesse ils prieront en sa faveur, tout le temps, ils le béniront: 16 "Qu’il y ait profusion de blé dans le pays, jusque sur la cime des montagnes; que ses moissons frémissent comme le Liban; que les villes voient croître leurs habitants comme l’herbe des champs! 17 Que son nom vive éternellement! Que sa renommée grandisse à la face du soleil! Que l’on se souhaite d’être heureux comme lui; que tous les peuples proclament sa félicité!" 18 Loué soit le Seigneur Dieu, le Dieu d’Israël, qui seul accomplit des merveilles! 19 Loué soit à jamais son nom glorieux! Que toute la terre soit remplie de sa majesté! Amen et Amen! 20 Ici se terminent les prières de David, fils de Jessé.

demain

 "Le petit fragment du ciel qui se découpait à travers la porte avait imperceptiblement blanchi. Mes chevilles ont senti la fraîcheur de l'aube. Demain a commencé pour de bon, ai-je murmuré. En réalité, demain commence à minuit, zéro heure, mais j'avais toujours l'impression qu'hier durait jusqu'à l'aube. Et lorsque le jour se levait, c'en était fini. Avec le lever du jour, demain arrivait sans fioriture, ni plus, ni moins, net."

KAWAKAMI Hiromi, les dix amours de Nishino, ch. la tour d'Osaka

De Pessah à Chavouot nouvelle édition : Psaume 071

 Psaumes, 71 (Hébreu) 

א בְּ ךָ -יְ הוָה חָ סִ יתִ י; אַ ל-אֵ בוֹ שָׁ ה לְ עוֹ לָ ם. ב בְּ צִ דְ קָ תְ ךָ , תּ ַ צּ ִ ילֵ נִ י וּ תְ פַ לְּ טֵ נִ י; הַ טּ ֵ ה-אֵ לַ י אָ זְ נְ ךָ , וְ הוֹ שִׁ יעֵ נִ י. ג הֱ יֵה לִ י, לְ צוּ ר מָ עוֹ ן לָ בוֹ א-- תּ ָ מִ יד, צִ וִּ יתָ ּ אֱלֹהַ י--פּ ַ לְּ טֵ נִ י, מִ יַד רָ שָׁ ע; מִ כּ ַ ף מְ עַ וּ ֵל לְ הוֹ שִׁ יעֵ נִ י:כִּ י-סַ לְ עִ י וּ מְ צוּ דָ תִ י אָ תּ ָ ה. ד וְ חוֹ מֵ ץ. ה כִּ י-אַ תּ ָ ה תִ קְ וָתִ י; אֲ דֹנָי יְ הוִ ה, מִ בְ טַ חִ י מִ נְּ עוּ רָ י. ו עָ לֶ יךָ , נִ סְ מַ כְ תּ ִ י מִ בּ ֶ טֶ ן--מִ מּ ְ עֵ י אִ מּ ִ י, אַ תּ ָ ה גוֹ זִ י; בְּ ךָ תְ הִ לּ ָ תִ י תָ מִ יד. ז כְּ מוֹ פֵ ת, הָ יִ יתִ י לְ רַ בִּ ים; ּ יִ מּ ָ לֵ א פִ י, תּ ְ הִ לּ ָ תֶ ךָ ; כּ ָ ל-הַ יוֹ ם, תּ ִ פְ אַ רְ תּ ֶ ךָ . ט אַ ל-תּ ַ שְׁ לִ יכֵ נִ י, וְ אַ תּ ָ ה, מַ חֲ סִ י-עֹז. ח לְ עֵ ת זִ קְ נָה; כִּ כְ לוֹ ת כּ ֹחִ י, אַ ל-תּ ַ עַ זְ בֵ נִ י. י כִּ י-אָ מְ רוּ אוֹ יְ בַ י לִ י; וְ שׁ ֹמְ רֵ י נַפְ שִׁ י, נוֹ עֲ צוּ יַחְ דּ ָ ו. יא לֵ אמֹר, אֱ לֹהִ ים עֲ זָבוֹ ; רִ דְ פוּ וְ תִ פְ שׂ וּ הוּ , כִּ י-אֵ ין מַ צּ ִ יל. יב אֱלֹהִ ים, אַ ל-תּ ִ רְ חַ ק מִ מּ ֶ נִּ י; אֱלֹהַ י, לְ עֶ זְ רָ תִ י חישה (חוּ שָׁ ה). יג יֵבֹשׁ וּ יִ כְ לוּ , שׂ ֹטְ נֵי נַפְ שִׁ י: יַעֲ טוּ חֶ רְ פּ ָ ה, וּ כְ לִ מּ ָ ה--מְ בַ קְ שֵׁ י, רָ עָ תִ י. יד וַאֲ נִ י, תּ ָ מִ יד אֲ יַחֵ ל; ּ פּ ִ י, יְ סַ פּ ֵ ר צִ דְ קָ תֶ ךָ --כּ ָ ל-הַ יוֹ ם תּ ְ שׁוּ עָ תֶ ךָ : כִּ י לֹא וְ הוֹ סַ פְ תּ ִ י, עַ ל-כּ ָ ל-תּ ְ הִ לּ ָ תֶ ךָ . טו יָדַ עְ תּ ִ י סְ פֹרוֹ ת. טז אָ בוֹ א--בִּ גְ בֻ רוֹ ת, אֲ דֹנָי יְ הוִ ה; אַ זְ כִּ יר צִ דְ קָ תְ ךָ לְ בַ דּ ֶ ךָ . יז אֱלֹהִ ים, לִ מּ ַ דְ תּ ַ נִ י מִ נְּ עוּ רָ י; וְ עַ ד-הֵ נָּה, אַ גִּ יד נִ פְ לְ אוֹ תֶ יךָ . יח וְ גַם עַ ד-זִ קְ נָה, וְ שֵׂ יבָ ה-- אֱלֹהִ ים אַ ל-תּ ַ עַ זְ בֵ נִ י:עַ ד-אַ גִּ יד זְ רוֹ עֲ ךָ לְ דוֹ ר; לְ כָ ל-יָבוֹ א, גְּ בוּ רָ תֶ ךָ . יט וְ צִ דְ קָ תְ ךָ אֱלֹהִ ים, עַ ד-מָ רוֹ ם:אֲ שֶׁ ר-עָ שִׂ יתָ גְ דֹלוֹ ת; אֱלֹהִ ים, מִ י כָ מוֹ ךָ . ּ אֲ שֶׁ ר הראיתנו (הִ רְ אִ יתַ נִ י), צָ רוֹ ת רַ בּ וֹ ת-- וְ רָ עוֹ ת:תּ ָ שׁ וּ ב תחינו (תּ ְ חַ יֵנִ י); כ וּ מִ תּ ְ הֹמוֹ ת הָ אָ רֶ ץ, תּ ָ שׁ וּ ב תּ ַ עֲ לֵ נִ י. כא תּ ֶ רֶ ב גְּ דֻ לּ ָ תִ י; וְ תִ סּ ֹב תּ ְ נַחֲ מֵ נִ י. כב גַּם-אֲ נִ י, אוֹ דְ ךָ בִ כְ לִ י-נֶבֶ ל-- אֲ מִ תּ ְ ךָ אֱלֹהָ י:אֲ זַמּ ְ רָ ה לְ ךָ בְ כִ נּ וֹ ר-- קְ דוֹ שׁ , יִ שְׂ רָ אֵ ל. כג תּ ְ רַ נֵּנָּה שְׂ פָ תַ י, כִּ י אֲ זַמּ ְ רָ ה-לּ ָ ךְ ; וְ נַפְ שִׁ י, אֲ שֶׁ ר פּ ָ דִ יתָ . כד גַּם-לְ שׁ וֹ נִ י-- כּ ָ ל- ּהַ יוֹ ם, תּ ֶ הְ גֶּה צִ דְ קָ תֶ ךָ :כִּ י-בֹשׁ וּ כִ י-חָ פְ רוּ , מְ בַ קְ שֵׁ י רָ עָ תִ י

Psaumes, 71 (Français) 

1 En toi, Seigneur, je m’abrite! Puissé-je n’être jamais déçu! 2 Dans ta justice, sauve-moi, retire-moi du danger; incline vers moi ton oreille, et viens à mon secours. 3 Sois pour moi un rocher tutélaire, toujours accessible; fais-toi une loi de me prêter assistance, car tu es bien mon rocher et ma citadelle. 4 Mon Dieu, délivre-moi de la main du méchant, de la poigne de l’homme inique et violent. 5 Car tu es mon espoir, Seigneur Dieu, ma sauvegarde depuis ma jeunesse. 6 Sur toi je m’appuie depuis mon enfance; c’est toi qui m’as tiré des entrailles de ma mère: tu es l’objet constant de mes louanges. 7 Pour beaucoup, j’ai l’air d’un insigne prodige; mais toi, tu es mon solide abri. 8 J’ai la bouche pleine de louanges; sans cesse je prône ta gloire. 9 Ne me rejette pas au temps de ma vieillesse; alors que ma vigueur est épuisée, ne m’abandonne point. 10 Car mes ennemis s’entretiennent de moi, ceux qui guettent ma vie se concertent ensemble. 11 Ils disent: "Dieu l’a délaissé, courez-lui sus, empoignez-le, car il n’est personne pour le sauver!" 12 O Dieu, ne te tiens pas éloigné de moi; mon Dieu, hâte-toi de me venir en aide. 13 Qu’ils soient confondus, réduits à néant, ceux qui me vouent leur haine; qu’ils soient enveloppés de honte et d’ignominie, ceux qui cherchent mon malheur! 14 Pour moi, je serai toujours plein d’espoir, et j’ajouterai encore à toutes tes louanges. 15 Ma bouche proclamera ton équité, tout le temps, ta protection; car je suis impuissant à tout énumérer. 16 Je me présenterai avec tes hauts faits, ô Seigneur Dieu, je célébrerai ta justice à toi seul. 17 O Dieu, tu m’as appris à les connaître dès ma jeunesse, et jusqu’à ce jour, j’annonce tes merveilles. 18 Aussi, jusque dans ma vieillesse et sous les cheveux blancs, tu ne m’abandonneras pas, ô Dieu, pour que je puisse révéler ta force à ma génération, ta puissance à toute la postérité. 19 Ta justice, ô Dieu, atteint, en effet, jusqu’au ciel: tu accomplis de grandes choses: ô Dieu, qui est comme toi? 20 Toi qui m’as fait voir des épreuves nombreuses et cruelles, à nouveau tu me rendras la vie, à nouveau tu me feras remonter du fond des abîmes. 21 Tu accroîtras ma grandeur, et tu te retourneras vers moi pour me consoler. 22 En retour, moi, je te louerai au son du luth, pour ta bonté fidèle, ô mon Dieu; je te chanterai avec la harpe, ô Saint d’Israël! 23 Mes lèvres entonneront des cantiques, lorsque je voudrai te célébrer, ainsi que mon âme qui te doit sa délivrance. 24 Oui, ma langue proclamera ta justice tout le long du jour, car ils auront été confondus, couverts de honte, ceux qui voulaient mon malheur.