Psaumes, 76 (Hébreu)
א ַל ְמ ַנ ּ ֵצ ַח ּ ִב ְנ ִג י נ ֹ ת ; ִמ ְז מ ֹו ר ְל ָא ָס ף ִ ׁש י ר . ב נ ֹו ָד ע ּ ִב י ה ּו ָד ה ֱא ל ֹ ִה י ם ; ּ ְב ִי ְ ׂש ָר ֵא ל ,
ּ ָג ד ֹו ל ְ ׁש מ ֹו . ג ַו ְי ִה י ְב ָ ׁש ֵל ם ס ּו ּכ ֹו ; ּו ְמ ע ֹו ָנ ת ֹו ְב ִצ ּי ֹו ן . ָמֵגן ְוֶחֶרב ּוִמְלָחָמה ֶסָלה. הָנאֹור, ַאָּתה ַאִּדיר-- ַאִּביֵרי ֵלב-- ָנמּו ְׁשָנָתם;ְולֹא-ָמְצאּו ָכל-ַאְנֵׁשי-ַחִיל
ד ָ ׁש ּ ָמ ה , ִ ׁש ּ ַב ר ִר ְ ׁש ֵפ י - ָק ֶ ׁש ת ;
ֵמַהְרֵרי-ָטֶרף. ו ֶאְׁשּתֹוְללּו,
ְיֵדיֶהם. זִמַּגֲעָרְתָך, ֱאלֵֹהי
ַי ֲעקֹב; ִנ ְר ָּדם, ְו ֶר ֶכב ָוסּוס. ח ַא ָּתה, נֹו ָרא ַא ָּתה--ּו ִמי- ַי ֲעמֹד ְל ָפ ֶני ָך; ֵמ ָאז ַאֶּפ ָך. טִמָּשַׁמִים,ִהְׁשַמְעָּתִּדין; ֶאֶרץָיְרָאהְוָׁשָקָטה. יְּבקּום-ַלִּמְׁשָּפטֱאלִֹהים-- ְל ה ֹו ִ ׁש י ַע ּ ָכ ל - ַע ְנ ו ֵ י - ֶא ֶר ץ ֶס ָל ה . י א ּ ִכ י - ֲח ַמ ת ָא ָד ם ּת ֹו ֶד ּ ָך ; ְ ׁש ֵא ִר י ת ֵח מ ֹ ת ּ ַת ְח ּג ֹ ר . יב ִנ ְדר ּו ְו ַׁש ְּלמ ּו, ַליה ָוה ֱאלֹ ֵהי ֶכם: ָּכל- ְס ִבי ָביו-- ֹי ִביל ּו ַׁשי, ַל ּמ ֹו ָרא. יג ִי ְבצֹר,
ֵמַהְרֵרי-ָטֶרף. ו ֶאְׁשּתֹוְללּו,
ְיֵדיֶהם. זִמַּגֲעָרְתָך, ֱאלֵֹהי
ַי ֲעקֹב; ִנ ְר ָּדם, ְו ֶר ֶכב ָוסּוס. ח ַא ָּתה, נֹו ָרא ַא ָּתה--ּו ִמי- ַי ֲעמֹד ְל ָפ ֶני ָך; ֵמ ָאז ַאֶּפ ָך. טִמָּשַׁמִים,ִהְׁשַמְעָּתִּדין; ֶאֶרץָיְרָאהְוָׁשָקָטה. יְּבקּום-ַלִּמְׁשָּפטֱאלִֹהים-- ְל ה ֹו ִ ׁש י ַע ּ ָכ ל - ַע ְנ ו ֵ י - ֶא ֶר ץ ֶס ָל ה . י א ּ ִכ י - ֲח ַמ ת ָא ָד ם ּת ֹו ֶד ּ ָך ; ְ ׁש ֵא ִר י ת ֵח מ ֹ ת ּ ַת ְח ּג ֹ ר . יב ִנ ְדר ּו ְו ַׁש ְּלמ ּו, ַליה ָוה ֱאלֹ ֵהי ֶכם: ָּכל- ְס ִבי ָביו-- ֹי ִביל ּו ַׁשי, ַל ּמ ֹו ָרא. יג ִי ְבצֹר,
רּו ַח ְנִגי ִדים; נֹו ָרא, ְל ַמ ְל ֵכי- ָא ֶרץ
Psaumes, 76 (Français)
1 Au chef des chantres. Avec les instruments à cordes. Psaume d’Assaph. Cantique. 2 Dieu est illustre dans Juda, grand est son nom en Israël. 3 Son tabernacle n’est-il pas dans Salem, et sa demeure dans Sion? 4 Là, il brise les traits enflammés de l’arc, boucliers, épées, engins de guerre. Sélah! 5 Tu es éclatant de lumière, plein de majesté sur la cime des monts meurtriers. 6 Les cœurs superbes furent frappés de stupeur, ils dormirent leur sommeil; tous les guerriers laissèrent tomber leurs bras défaillants. 7 Devant tes menaces, ô Dieu de Jacob, chars de combat et coursiers furent saisis de torpeur. 8 C’est toi, toi qui es redoutable: qui peut tenir devant toi, dès qu’éclate ta colère? 9 Du haut du ciel tu fis entendre ta sentence: la terre s’en effraya et demeura immobile, 10 quand Dieu se leva pour faire justice, pour porter secours à tous les humbles de la terre. Sélah! 11 Oui, la fureur des mortels elle-même te rend hommage, lorsque tu t’armes d’un reste de courroux. 12 Faites des vœux et acquittez-les envers l’Eternel, votre Dieu; que ce qui l’entoure apporte des présents au Dieu redoutable! 13 Il fauche la superbe des princes, il est terrifiant pour les Rois de la terre.
Aucun commentaire:
Enregistrer un commentaire