Le Psaume 120 est le premier des quinze cantiques des degrés.
Psaumes, 120 (Hébreu) ּ שִׁ יר, הַ מּ ַ עֲ לוֹ ת:אֶ ל-יְ הוָה, בּ ַ צּ ָ רָ תָ ה לִּ י-- קָ רָ אתִ י, וַיַעֲ נֵנִ י. ב יְ הוָה--הַ צּ ִ ילָ ה א ּ מַ ה-י ּ ִ תּ ֵ ן לְ ךָ , וּ מַ ה-יֹ סִ יף לָ ךְ -- לָ שׁ וֹ ן ּ נַפְ שִׁ י, מִ שּ ְׂ פַ ת-שֶׁ קֶ ר: מִ לּ ָ שׁ וֹ ן רְ מִ יָה. ג ּ רְ מִ יָה. ד חִ צּ ֵ י גִ בּ וֹ ר שְׁ נוּ נִ ים; עִ ם, גַּחֲ לֵ י רְ תָ מִ ים. ה אוֹ יָה-לִ י, כִּ י-גַרְ תּ ִ י מֶ שֶׁ ךְ ; שָׁ כַ נְ תּ ִ י, עִ ם-אָ הֳ לֵ י קֵ דָ ר. ו רַ בּ ַ ת, שָׁ כְ נָה-לּ ָ הּ נַפְ שִׁ י-- עִ ם, שׂ וֹ נֵא שָׁ לוֹ ם. ז אֲ נִ י- שָׁ לוֹ ם, וְ כִ י אֲ דַ בּ ֵ ר; הֵ מּ ָ ה, לַ מּ ִ לְ חָ מָ ה.
Psaumes, 120 (Hébreu) ּ שִׁ יר, הַ מּ ַ עֲ לוֹ ת:אֶ ל-יְ הוָה, בּ ַ צּ ָ רָ תָ ה לִּ י-- קָ רָ אתִ י, וַיַעֲ נֵנִ י. ב יְ הוָה--הַ צּ ִ ילָ ה א ּ מַ ה-י ּ ִ תּ ֵ ן לְ ךָ , וּ מַ ה-יֹ סִ יף לָ ךְ -- לָ שׁ וֹ ן ּ נַפְ שִׁ י, מִ שּ ְׂ פַ ת-שֶׁ קֶ ר: מִ לּ ָ שׁ וֹ ן רְ מִ יָה. ג ּ רְ מִ יָה. ד חִ צּ ֵ י גִ בּ וֹ ר שְׁ נוּ נִ ים; עִ ם, גַּחֲ לֵ י רְ תָ מִ ים. ה אוֹ יָה-לִ י, כִּ י-גַרְ תּ ִ י מֶ שֶׁ ךְ ; שָׁ כַ נְ תּ ִ י, עִ ם-אָ הֳ לֵ י קֵ דָ ר. ו רַ בּ ַ ת, שָׁ כְ נָה-לּ ָ הּ נַפְ שִׁ י-- עִ ם, שׂ וֹ נֵא שָׁ לוֹ ם. ז אֲ נִ י- שָׁ לוֹ ם, וְ כִ י אֲ דַ בּ ֵ ר; הֵ מּ ָ ה, לַ מּ ִ לְ חָ מָ ה.
Psaumes, 120 (Français)
1 Cantique des degrés. Vers l’Eternel j’ai crié dans ma détresse, et il m’a exaucé. 2 Seigneur,
délivre-moi des lèvres mensongères, de la langue perfide. 3 Quel profit te donnera-t-elle, quel
avantage, cette langue perfide, 4 [pareille] aux flèches des guerriers, aiguisées aux charbons
ardents des genêts? 5 Quel malheur pour moi d’avoir séjourné à Méchec, demeuré près des
tentes de Kêdar! 6 Trop longtemps mon âme a vécu dans le voisinage de ceux qui haïssent la
paix. 7 Je suis, moi, tout à la paix, et quand je la proclame, eux ne méditent que guerre.
Traduction Louis Segond
- Cantique des degrés.
Dans ma détresse, c’est à l’Éternel
que je crie, et il m’exauce. - Éternel, délivre mon âme de la lèvre mensongère,
de la langue trompeuse ! - Que te donne, que te rapporte
une langue trompeuse ? - Les traits aigus du guerrier,
avec les charbons ardents du genêt. - Malheureux que je suis de séjourner à Méschec,
d’habiter parmi les tentes de Kédar ! - Assez longtemps mon âme a demeuré
auprès de ceux qui haïssent la paix. - Je suis pour la paix ; mais dès que je parle,
ils sont pour la guerre.
Mon extrait :
" Quel profit te donnera-t-elle, quel avantage, cette langue perfide, 4 [pareille] aux flèches des guerriers, aiguisées aux charbons ardents des genêts? "
Aucun commentaire:
Enregistrer un commentaire